בדוח "משתיק קול" הסברתי, מדוע דיני הדיבה שלנו מאפשרים לכל בריון ליצור אפקט מצנן ולסתום פיות, ובה בעת גם עושים עוול לנפגעים. מסר דומה נמצא בדבריה המרגשים של חה"כ מרב מיכאלי על "הפנטזיה הזאת שאם רק נתבע תביעת לשון הרע, האמת תתברר ותצא לאור".
"חסמי הכניסה הנמוכים מקלים על הנפגע להגיש תביעת דיבה, ודי בכך שהפרסום הפוגע יתאים להגדרה המשפטית של 'לשון הרע' כדי להעביר נטלים כבדים אל שכם המפרסם – הנתבע. ככל הנראה עובדה זו ביחד עם הדין המעורפל והלא יציב הם המקור ל'אופטימיות' המופרזת של תובעים ול'פופולריות' הגוברת של תביעות הדיבה. כפי שהעיר השופט עמית 'מן המפורסמות הוא שהציבור בארץ הוא מהנעלבים בנקל ומהמרבים להתדיין'. מישפוט היתר של התרבות ושל השיח הציבורי אינו מסכן רק את חופש הביטוי אלא גם את השם הטוב, כיוון שהוא מעודד תודעה כוזבת שלפיה הליך משפטי הוא המענה הנכון לכל עלבון, והכלי המתאים להכרעה בין ביטוי ראוי וביטוי מגונה. עד כדי כך הגיעו הדברים, שאדם שמבכר להשיב למבקריו בזירה הציבורית ואינו רץ לבית המשפט נתפש בטעות כאדם שמוחל על כבודו." (משתיק קול - משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי, האגודה לזכויות האזרח בישראל (פבר' 2013) עמ' 104).
בדיון שהתקיים לאחרונה בכנסת סביב ההצעה להחמיר את חוק איסור לשון הרע, נשאה חברת הכנסת מרב מיכאלי דברים מרגשים, שמעבירים מסר דומה. הנה: להמשך הרשימה …
"אני מבינה ללבכם ואני מסכימה גם עם האמירות האלה ששקרים מובילים להסתה והם יכולים להביא לרצח. למדנו את זה על בשרנו גם ברמה הלאומית, ואני גם יש לי ברמה האישית. סבא שלי נרצח בגלל ששיקרו ואמרו שהוא שיתף פעולה עם הנאצים ומכר יהודים ויהודיות לנאצים תמורת הצלת בני משפחתו וקרוביו וקרובותיו – סבא שלי ד"ר קסטנר – אמרו את זה, כתבו את זה, והוא נרצח. הוא נרצח בשנת 57' ואין אותו.
'אממה', הפנטזיה הזאת שאם רק נתבע תביעת לשון הרע, האמת תתברר ותצא לאור ויבוא גואל והכל יבוא על מקומו בשלום ותיפסק ההסתה והנזקים יתוקנו, היא פנטזיה, ששוב, אני שותפה לה מאוד, אבל אין אותה במציאות. סבא שלי תבע תביעת לשון הרע לפי החוק הזה, החוק הזה מאפשר לתבוע כשאומרים עליך שקרים, כמו שאתה תעשה, כמו שאתה יכולת לעשות, תבע תביעת לשון הרע, והמקרה התברר בבית-המשפט, ובית-המשפט קיבל החלטה מוטעית, שהתבררה, אגב, לא הרבה זמן אחר כך, שנה וחצי אחר כך התבררה בבית-המשפט העליון, שניקה אותו מהאשמות השקריות האלה, אבל הוא כבר היה מת.
ולקחו עוד 50 שנה בשביל שהציבור במדינת ישראל והמוסדות במדינת ישראל … יכירו בשקר הזה ויכירו בעובדה שאומנם מדינת ישראל לא שלחה אותו, כי לא הייתה מדינת ישראל, אבל הוא היה ציוני, פעיל בתנועה הציונית, ומתוקף השליחות שלו בתנועה הציונית, הוא ניהל משא-ומתן עם הנאצים והציל עשרות אלפי אנשים יהודיות ויהודים, ש'יד ושם' היום מכיר לפחות ב-20,000 אלף מהם. לקחו 50 – וזה עוד לא עבר, זאת אומרת, עוד אי-אפשר לקרוא היום רחוב בישראל על שמו, כי יש עדיין מי שמחזיקים ממנו שנוי במחלוקת.
אין מה לעשות, אין תעודות ביטוח. אין תעודות ביטוח. זה לא שאילו החוק היה אחר, אז כל הדבר הזה היה נמנע, נחסך, חייו היו ניצלים, היה לי סבא, כל מיני דברים באמת טובים היו יכולים לקרות. אין מה לעשות.
עכשיו אגיד יותר מזה… גם כקבוצת הנשים שהן נפגעות מינית, שפחות או יותר יש חפיפה בין הנשים לבין נפגעות תקיפה מינית, אומרים עלינו באופן קבוע: הזמנו את זה, הבאנו את זה על עצמנו, שיקרנו, שיקרנו, שיקרנו, היינו זונות ככה או אחרת, השגנו דברים דרך מין, כדאי לנו, משתלם לנו כלכלית, אחרת, ממציאות, תובעות – אם התיקון הזה עובר, הדבר המינימלי שאהיה חייבת לתבוע, זה שגם נשים תוכלנה לתבוע בגין לשון הרע על כל זוועה שנאמרת על נשים. זה נראה בעיניך סביר? ותאמין לי, יש פיתוי. יש פיתוי – אומרת לך בכנות, כשעלתה הצעת החוק הזאת שלכם היה לי פיתוי להגיד: ואללה, אולי זאת הזדמנות, אבל אני גם הייתי בצד השני… ואנחנו יודעות את המשמעות שמכונה 'אפקט מצנן'. והאמינו לי, כבר יש אפקט מצנן…
בחוק הזה יש גם סעיף שאוסר על אדם מת לתבוע לשון הרע, וגם היכולת הזאת מסורה בידי החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, וגם בה הוא לא עשה שימוש מעולם, למיטב ידיעתי. זאת אומרת, אם אני רוצה היום לבוא ולתבוע את דיבתו של סבא שלי אחרי שהאמת יצאה לאור, אחרי ש'יד ושם' מכיר בו, ואפילו בשביל לתבוע, נניח, על הדברים שאומרים עלי - - - אפילו בשביל לתבוע על הדברים שאומרים עלי, אני לא יכולה לעשות את זה, החוק לא מאפשר את זה, ואני צריכה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, וסיכוי טוב שהוא לא יסכים לעשות את זה. זה עוד לא אומר שאני חושבת שצריך לבטל את הסעיף בחוק ולשנות ולהגיד שאפשר לתבוע לשון הרע בשם אדם מת – אם המעשים שהוא עשה היו בהקשר כללי של הצלת העם היהודי או משהו דומה – כי זה פתח, שוב, בסוף לסתימת פיות.
אי-אפשר באמת – אני באמת, באמת מזדהה – אבל אין פה אפשרות לפתור את זה, זה לא פתרון קסם, זה יעשה רק נזק, זה לא באמת יביא תועלת, זה לא באמת יביא למה שמכונה אצלנו 'תכלית החוק', ותכלית באמת הכוונה הטובה של כולנו. זה רק יעשה לנו נזק להעביר את התיקון הזה." (פרוטוקול ועדת החוקה של הכנסת 25.6.2013).
ראו עוד: הסטטיסטיקה של לשון הרע: תביעות דיבה אינן האמצעי היעיל ביותר. נסו קודם בזירה הציבורית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה