שימוש בביומטריה במקום העבודה אינה עומדת בדרישת המידתיות ואינה חוקית

מיכאל בירנהק העביר דיווח על פסיקה של בית המשפט המנהלי העליון בפולין, שלפיה אין מעסיק רשאי לאסוף מידע ביומטרי של עובדיו ואפילו ניתנה לכך הסכמת העובד (I OSK 1476/10). על פי הדיווח,

רשות המיסים הפולנית הקימה מערכת נוכחות המבוססת על כרטיס עם נתונים ביומטריים. עובד שביקש להשתלב במערכת הביומטרית חתם על הסכמה בכתב. בית המשפט קבע כי ההסכמה זו היא חסרת תוקף כיוון, שמדובר בעיבוד מידע אישי שאינו מידתי למטרה שלשמה הוא נעשה. בהתאם לחוקי העבודה בפולין, מעסיק רשאי לדרוש מידע אישי בסיסי כמו, למשל, גיל, שם ורקע תעסוקתי קודם. מידע אישי נוסף ייאסף בכפוף להסכמה מפורשת ווולונטרית של העובד. בנוסף, המידע חייב להיות מידתי – פרופורציונאלי למטרת האיסוף.

החלטת בית המשפט הפולני מבטאת את הגישה האירופית לפרטיות, גישה שאומצה בארץ על ידי בתי הדין לעבודה (ע"א 90/08 איסקוב נ' הממונה על חוק עבודת נשים). יצא לי כבר להזכיר כאן החלטה של בית הדין לעבודה בעניין שעון הנוכחות הביומטרי שהותקן ב"צומת ספרים". במהלך הדיון הטיח השופט לובוצקי בנציגי הרשת "למה לכם להיכנס לשדה מוקשים ולנסות להוכיח שצריך זיהוי ביומטרי, במקום שהוא אינו על גבול איראן ולא ממש עוסק בסודות מדינה?".

ובמילים אחרות: שימוש בביומטריה במקום העבודה אינו מידתי ואינו חוקי.

Poland: Data collection case 'undermines idea behind obtaining consent for processing' dataguidance.com