לייקסטור לייקסלאפפ - האפקט המצנן של איום בתביעות דיבה

הם לא היו צריכים אפילו להגיש תביעת דיבה, הם רק הזהירו שהם יגישו אותה וזה יעלה ככה וככה, והאיום הזה, לחברת החדשות, היה מספיק כדי שההתנצלות תשודר. וכאן אנחנו רואים באמת את מערכת ההפחדה הכל כך מאסיבית, שאתה אפילו לא צריך להשתמש בנשק, אתה רק צריך לשפשף את האקדח שנמצא לך בכיס כדי שכולם יבינו שלא כדאי להתעסק איתך." (חה"כ שלי יחימוביץ, כנס חרום בנושא "שיטת השקשוקה"; טלויזיה החברתית 31.8.08)

אישיות משפטית, שלפחות אני התקשיתי לזהותה, מפרסמת "מוצר" בשם לייקסטור: "אתם עצובים כי אף אחד לא בא לבקר בעמוד הפייסבוק שלכם?", נשאלים המבקרים באתר, "לנו יש את הפיתרון"... וכאן מציעים לנו לרכוש שירות להספקת "לייקים" לעמוד הפייסבוק. כמה תמימים היו החיפושיות: "money can't buy me love"? עובדה. בלייקסטור אפשר לקנות חברים שיחבבו אתכם או את העסק שלכם במחיר של החל מ-70 אג' לכל "לייק".

אבל כסף, לבד מחיבה, גם יכול לממן עורך דין שיאיים בתביעות דיבה בעלות אפקט מצנן: יובל דרור נתקל במודעה, שמפרסמת את השירות תחת הכיתוב הוולגארי משהו "כי הגודל כן קובע", וחשב שמדובר בבדיחה או לכל היותר באתר מכירות מופרך. מקץ יומיים הוא קיבל מכתב התראה שדורש ממנו להסיר את הפרסום וזאת מבלי לוותר על "הזכות" להגיש תביעת פיצויים לרבות פיצוי ללא הוכחת נזק, ואולי אפילו, שערו בנפשכם, קובלנה פלילית. מסתבר שמי שמכוון נמוך ("הגודל כן קובע"?) יודע לפעמים גם לכוון גבוה.

אלא שהפעם אולי כיוונו גבוה מדי. יובל דרור אינו קוטל קנים ובעזרתו של יהונתן קלינגר הוא השיב למאיימים בשפתם (pdf). כיוון שלייקסטור ממשיכים לאיים (ראו אצל יובל דרור) אין לי אלא להיענות לקריאה ולהבטיח לסייע כמיטב יכולתי במקרה שהעניין יגיע לערכאות: לא מפנים את הלחי השנייה: הבלוגרים הישראלים מסרבים להכנע לתביעות. לפחות שעה שהן מופרכות על פניהן.

למיטב הבנתי הפרסום של דרור אינו בבחינת לשון הרע, ובכל מקרה הוא ראוי לחסות בצילה של הגנת הבעת הדעה. תביעה בגינו נחזית בעיני כ-SLAPP מובהק. כפי שכתבתי יחד עם עו"ד ישי שנדור:

SLAPP היא תביעה או איום בתביעה, שבאים בתגובה להתבטאות או פעילות שנעשתה במסגרת ויכוח ציבורי, ושתוצאתן המסתברת, לעיתים גם כוונתן, להטיל אפקט מצנן על הנתבע ועל אחרים - להרתיע אותם מלהשתתף בויכוח המסוים, בקונפליקטים אחרים עם התובע או בשיג ושיח ציבורי באופן כללי.

קשה להפריז בכובדו של הנטל המוטל על אזרח או על קבוצת אזרחים שנגררים לזירה המשפטית בעקבות ביטוי בשדה הציבורי. תביעה אזרחית מתנהלת במשך שנים וההתגוננות מפניה גובה מהנתבע מחיר כלכלי ונפשי כבד. הנתבע נדרש להתמודד עם ניתוח בכלים משפטיים ובפרוצדורה משפטית של התבטאויות שנעשו בלהט הויכוח בזירה אחרת לגמרי, בעלת כללים אחרים. חוסר הוודאות המשפטית הגדול במיוחד, שמאפיין את הפסיקה בתביעות דיבה, משליך על הסיכון הכלכלי שכרוך באפשרות של חיוב הנתבע בפיצוי. הגם שפעמים רבות אין לסכומי העתק הנתבעים כל אחיזה במציאות ובדין, עדיין יש בהם כדי להטיל סיכון כלכלי נכבד, שאזרח מן השורה אינו יכול להתעלם ממנו. נזק וסיכון כספי גדולים יותר נובעים מהוצאות המשפט ומשכר הטרחה שנדרשים כדי להתגונן מפני תביעת ה-SLAPP. '… עלות ניהולו של משפט דיבה גבוהה, והסיכוי שתוגש תביעה כנגד המפרסם היא בין השיקולים המרכזיים שמפרסם שקול מביא בחשבון לפני פרסום, לא פחות מהסיכוי להפסיד במשפט כזה.' (חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר, בועז שנור לשון הרע – הדין המצוי והרצוי (המכון לדמוקרטיה (2005) 255)."

על רקע זה מטרידה במיוחד היא נטייתם של חברי כנסת להקל עוד יותר דווקא על תובעים, כמו שנעשה למשל בהצעת חוק פרטית שקיבלה לאחרונה את תמיכת הממשלה, ושעתידה להגדיל את סכום הפיצויים שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק. יותר משחקיקה כזו תסייע לתובעים ששמם הוכפש ללא הצדקה היא תסייע לצמצום חופש הביטוי במרחב הציבורי.

מטריד לא פחות הוא, שבניגוד למקרה של יובל דרור, פעמים רבות דיי באיום כדי להשרות אפקט מצנן:

ככל שתופעת ה-SLAPP נעשית נפוצה ומאיימת יותר, דיי באיום בהגשת תביעה ואפילו אין צורך להגיש אותה. במקרה שכזה מאזן העלות-תועלת מבחינת המאיים הוא משתלם במיוחד: עלות מכתב התראה היא אפסית, ואין בשליחתו אפילו את מעט הסיכונים הכרוכים בהגשת תביעה. המאיים מרגיש חופשי להעלות טענות מן הגורן ומן היקב, לרבות טענות משפטיות שאין בהן ממש. לעומת זאת, עבור מקבל מכתב ההתרעה, שחושש פן ייגרר להתדיינות משפטית מעיקה, מדובר באיום ממשי ומוחשי, ועקב כך הוא גם עלול להשיג את מטרתו. 'מכתבי ההתראה' הם נוכחים-נפקדים במשפט. אם מוגשת תביעה, היא מכילה את המכתב וההתדיינות אינה מתייחסת אליו. אלא שברוב המקרים כלל לא מוגשת תביעה, וקורבן האיום גם אינו מעוניין לתת לו פרסום, לעיתים כיוון שאינו מעניין ללבות את האש, ולעיתים כיוון שהוא בוש ב'התקפלותו' ובהיענותו לדרישות המאיים (מתוך כתב טענות שלי ושל שנדור - PDF).

לפחות בזו הפעם מכתב ההתראה איננו "נוכח נפקד".
Likestore Likes SLAPP?
מוטב להם שיניחו לחופש הביטוי ויחזרו לשווק "תנאים של חיבה".