תביעות אסטרטגיות להשתקת עובדים - בתחבולות תעשה לך מלחמה

כתבתי פה בעבר על תביעות מעסיקים, שעושים שימוש בתביעות לשון הרע ככלי להשתיק ולהתעמר בעובדים או בעובדים לשעבר - זכות הגישה לערכאות בשירות הטרור נגד חופש הביטוי. התקדמות חשובה במאבק נגד מגמה זו הושגה בתיקון חקיקה, שהעביר לבית הדין לעבודה את הסמכות לדון בתביעות לשון הרע הקשורות ליחסי עבודה: בחוק בית הדין לעבודה נוסףסעיף 24(1ד) שאומר:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – … (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע…"

אבל יש מעסיקים שלא מוותרים על הסיכוי לגרור עובדים להתדיינות יקרה ומתישה בבתי משפט אזרחיים. בחודש פברואר, בעקבות תביעה שהגישו בבית הדין לעבודה, חטפו חמישה עובדים לשעבר של ענבל אור תביעת לשון הרע בסך של 2.5 מליון ש"ח. באמצעות עוה"ד צור ומזרחי-פילוסוף, הגישו העובדים בקשה לדחות את התביעה על הסף. ההסתדרות, שיזמה את החקיקה שנזכרת לעיל, הצטרפה לדיון במעמד "ידיד בית המשפט" וטענה שמדובר בשימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

השופטת יהודית שבח החליטה לדחות את התביעה תוך שהיא מאפשרת להעבירה לבית הדין לעבודה (ת"א 18029-02-11 אור סיטי בע"מ נ' טבקמן; doc). חשוב לזכור את הדברים, למקרים עתידיים של תובעים טרדניים, שינסו לטרטר עובדים בין בית הדין לעבודה לבין בתי המשפט האזרחיים:

"אין לקבל את גישת התובעות לפיה בהינתק יחסי עובד ומעביד אין עוד תחולה לאמור בסעיף 24(1ד) לעיל. טענה זו, לא זו בלבד שהיא נוגדת את ההגיון הטמון מאחורי התיקון, היא אף נוגדת פסיקה קודמת שכבר הכריעה בסוגייה, ודחתה את הנטען. גם לשון החוק וגם תכלית החקיקה מצביעים בברור על הכוונה לפיה הסמכות הייחודית שהוענקה לבית הדין, כוללת גם סכסוך שמקורו ביחסי עבודה שהגיעו לקיצם, שהרי מטבע הדברים, רק בשלב זה, דהיינו, עם סיום יחסי העבודה, מוגשות התביעות לבתי המשפט. וכי יעלה על הדעת שעובד יגיש כנגד מעבידו תביעת לשון הרע עת הוא עדיין עובד אצלו ומקבל ממנו את שכרו?

אין גם ממש בטענת התובעות כי אין מדובר בסכסוך שעילתו ביחסי עובד ומעביד. אין מחלוקת כי בין החברה לבין הנתבעים שררו יחסי עובד ומעביד. הטרוניה המופנית כנגד הנתבעים, אחת היא ואין בלתה, ולפיה הוציאו דבתן של התובעות רעה בכל הנוגע להרגלי העבודה של החברה…… משכך עסקינן במובהק בסכסוך שמהותו טמונה ביחסי עובד ומעביד, אשר הסמכות לדון בו נתונה לבית הדין לעבודה, ורק לו."

ההחלטה אומרת דברים נוספים, שמוסיפים נדבך חשוב למאבק בתביעות דיבה קנטרניות:

"הנתבעים טוענים כי התביעה שהוגשה ימים ספורים בלבד לאחר הגשת תביעתם שלהם לביה"ד לעבודה, בגין אמירה שולית ובסכום דמיוני - הינה תביעה אסטרטגית שנועדה ללחוץ עליהם לבטל את תביעתם בבית הדין, תוך שהתובעות מנצלות את עוצמתן הכספית לעומת חסרון הכיס שלהם… 

אכן, הרושם הראשוני העולה מקריאת התביעה ומנספחיה, אף מטיעוני הצדדים במהלך הדיון המקדמי, הוא שהטענה איננה קלוטה מהאוויר… המתבונן מן הצד יתרשם כי המשקל שמייחסות התובעות לאמירות "פושרות" למדי מפי הנתבעים הזוטרים, כמו גם הנזק הנטען כתוצאה מאמירות אלו, תוארו על דרך ההפרזה וההגזמה, ולא כצעקתה. גם עיתוי הגשת התביעה… מרמז על בהילות חשודה, אולי על רצון לייצר משקל נגד לתביעה בבית הדין לעבודה… גם העובדה שהתביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי, תוך נקיבת סכום העולה אך ב- 50,000 ש"ח על הסכום המירבי הנתון לסמכותו של בית המשפט השלום, בהינף קולמוס וללא כל פירוט המרמז על מרכיבי הנזק ופשרו, מטה לכאורה את הכף לעבר טענת הנתבעים לפיה נועדה התביעה לאלצם להוציא ממון רב, שאין להם, על מנת לממן את הגנתם, ובכך לגרום להם לאוזלת יד ולייאוש, לדחוק אותם לפינה ולגרום להם לוותר על תביעותיהם.

… יש למגר מן השורש תביעות בלתי כנות, ואין לאפשר לתביעות שהופכות את בית המשפט לכלי משחק אסטרטגי, לחצות את סף ההיכל ולבוא בשעריו. מתפקידו של בית המשפט לברר סכסוכים אמיתיים בין אדם לחברו ובין האזרח לרשות, להבדיל מתביעות המוגשות ע"י גופים חזקים עתירי ממון, כנגד יריביהם דלי האמצעים, בעילה מפוקפקת כלשהי, מתוך מטרה מכוונת ללחוץ עליהם לחזור בהם מדרישות צודקות, רק מחמת חוסר יכולתם לממן הגנה משפטית כנגד תביעה בסכומים 'כבדים'.

הטעם לכך אינו מתבטא רק בהגנה על ציבור העובדים מפני מעסיקיהם הפועלים נגדם בשיטת 'בתחבולות תעשה לך מלחמה' (משלי), כי אם גם בשמירת אינטרס הציבור כולו. זמנו המוגבל של בית המשפט צריך להיות מנוצל לסכסוכים אמיתיים, להבדיל מתובענות המנצלות את זירת בית המשפט והופכות אותו, שלא בידיעתו, לכלי נשק אסטרטגי במאבק עם היריב, תוך ידיעתם הברורה של מגישי התביעות כי בבוא היום הן תוסרנה, ולמרבית האירוניה, אף כנגד השבת האגרה. בית המשפט אינו אמור להיות שבע רצון ממחיקתה של תביעה שכזו ללא דיון, ומתפקידו לעמוד על המשמר, ולא לאפשר לה לחצות את הסף ולבוא בשעריו מלכתחילה.

האמנם זהו המקרה בענייננו? רבים הסימנים שאמנם כן."

אגב, את התובעות ייצג עו"ד גלמן ממשרד עו"ד שמר, שבשעתו, כשייצג את משפחת עופר בפרשת "שיטת השקשוקה", הודיע: "היכן שהוא לא יוקרן והיכן שהוא לא ישודר, באמצעי תקשורת זה או אחר, לרבות אתרי אינטרנט כמובן, כל מי שיסייע בדבר … יהיה חשוף לתביעה בגין הוצאת לשון הרע, אם באמת הסרט הזה הוא דיבתי כפי שאנחנו סבורים, כי לא ראינו אותו."  משרד שמר, גם ייצג את קופי-טו גו, שבמהלך מאבק המלצריות בסניף אונ' ת"א הגישה תביעת דיבה נגד העובדות השובתות.

איך אמרה השופטת בעקבות משליי - "בתחבולות תעשה לך מלחמה".