יום שני, 6 ביוני 2011

בית המשפט הורה על השמטת פרטיה של מערערת מפסק דין שהתפרסם ברשת האינטרנט

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על השמטת פרטיה של מערערת מפסק דין שניתן בעניינה ושהתפרסם ברשת האינטרנט.

בכך התקבלה עמדת האגודה לזכויות האזרח שהשתתפה בדיון במעמד של "ידיד בית המשפט": הפרסום הדיגיטלי של פסקי דין מעצים את חומרת הפגיעה בפרטיות, ובנסיבות מסוימות עצם הפרסום באינטרנט הופך פגיעה מתונה יחסית ל"פגיעה חמורה בפרטיות" - הקריטריון שקובע חוק בתי המשפט להגבלת פרסום של פסקי דין.

הערעור שבו ניתנה ההחלטה נסב על פסק דין בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למערערת, ובו מידע אישי ואינטימי רב של המערערת ושל בני משפחתה. המערערת גילתה לחרדתה, שכל המידע האישי הרגיש שנכלל בפסק הדין זמין לכל גולש ברשת האינטרנט וחשוף בפני כל מנוע חיפוש. המערערת פנתה לבית המשפט השלום, וביקשה לאסור את פרסום פסק הדין באינטרנט, בטענה שפרסום זה, לצד שמה ופרטים מזהים אחרים, פוגע פגיעה קשה בפרטיותה ובכבודה. הבקשה נדחתה והוגש ערעור לבהמ"ש מחוזי.

בבקשה להצטרף לדיון כתבתי ביחד עם עו"ד משכית בנדל כך:

"השאלה העומדת לפתחו של בית משפט נכבד זה נוגעת לנקודת האיזון הראויה בעידן המידע הדיגיטלי בין פומביות המשפט לבין הזכות לפרטיות – של מתדיינים, עדים וצדדים שלישיים אחרים. הכרעה בערעור – אותו חלק ערעור שמתמקד בעניין הפרסום – מצריכה בחינה של הפגיעה שנגרמת לפרטיות כתוצאה מהנגשת מאגר המידע של מערכת בתי המשפט ברשת האינטרנט; הערכה של ההחמרה שחלה בפגיעה; והכרעה האם במקרה מסוימים, יש בהחמרה זו כדי להשפיע על האופן שבו תפורש ותיושם נוסחת האיזון הקבועה בחוק בין שני העקרונות החוקתיים רמי המעלה… הגיעה העת, שגם התמורה הגדולה, שהביאה המהפכה הדיגיטלית, תמצא את מקומה על כפות המאזניים, השוקלות את פומביות המשפט אל מול פרטיות הנשפט." (דיווח באתר האגודה; לבקשה - PDF).

כב' השופט שנלר, אליו הצטרפו כב' הש' ורדי ויפרח, קיבל את הערעור והורה על השמטת פרטיה המזהים של המערערת מהפרסום באינטרנט של פסק הדין בעניינה.

מתוך ההחלטה:


"… יש מקום להבחנה בין איסור פרסום כולל של ההליך המשפטי או חלקים ממנו, כך גם פרסום פסק הדין, לבין אפשרות לפרסום פסק הדין אך ללא שמות או פרטים מזהים…


שיקול חשוב, שאין להתעלם ממנו, הוא היקף הפרסום. ברי, כי ככל שהפרסום רחב יותר כך הפגיעה בפרטיות תהיה גדולה יותר. כאן, לטעמי, תהום פעורה בין המצב בעבר לבין המצב דהיום, נוכח השינויים הטכנולוגיים, עליהם נעמוד לקמן, עד כי קשה בעיניי להסיק בהכרח מאשר נאמר בעבר לנעשה דהיום…


"הכמות עושה איכות"… יש והיקף הפגיעה ישפיע אף על חומרת הפגיעה, כך שפגיעה קלה, המצויה במעגל הרחב של הפרטיות, תיעשה לחמורה, מעת שמדובר בפרסום רחב היקף, הן מבחינת הקהל הנמען והן מבחינת אורך חיי הפגיעה…
הקושי קיים באותם מקרים להם לא התייחס המחוקק ובהם אנו נדרשים לבחון האם אכן מדובר באותה פגיעה חמורה בפרטיות, שבגין כך נעדיף הגנה על פגיעה חמורה זאת מול עקרון העל של פומביות הדיון


… אותם מקרים מתעוררים במיוחד על רקע ההתקדמות הטכנולוגית ובמיוחד בכל הקשור לאתרי האינטרנט השונים. בעבר פסקי דין של בתי משפט השלום פורסמו במשורה כך גם פסקי דין אלו לא היו נגישים ואם צד לא טרח לפרסמם לא היו אלו מפורסמים. יתר על כן, גם אם פסקי הדין היו מפורסמים, מדובר היה בפרסום בעתונות הכתובה או פרסום ידיעה בתקשורת ובכך תם היה הפרסום.


אולם, כיום, כל פסק דין ואף כמעט כל החלטה … ככל שבית המשפט אינו אוסר על פרסומה מפורסמת היא באופן מיידי באינטרנט והאמור כולל את כל הערכאות ובאופן שניתן על נקלה לאתר, ואף לפי שם מתדיין, את אשר פסק בית המשפט בעניינו של מתדיין זה או אחר. כך גם לא מדובר בפרסום חד פעמי אלא לכאורה בפרסום קבוע העומד לרשות מחפשו. דהיינו, אין מקום להשוואה בין החשיפה בזמנו לחשיפה דהיום, אשר עצם חשיפה שכזאת מחמירה את הפגיעה בפרטיות על כל המשתמע מכך.


אשר כן אנו מורים כדלקמן: … דינו של הערעור בעניין הפרסום המזהה של פסק דינו של בית משפט קמא להתקבל, כך גם פרסום פסק דין זה."

אין תגובות:

אל תשתתפו בניסוי - אמרו לא למאגר הביומטרי

CC By Daehyun Park