על גב הטכנולוגיות הללו נבנו יישומים ייעודיים המוצעים למעבידים. המעקב יכול לשמש למטרות לגיטימיות וטובות. מוקד בתחנת מוניות או בחברה ששולחת אנשי שירות לבתי הלקוחות יכול לייעל את השירות בעזרת תמונה עדכנית של פריסת העובדים בזמן אמת. במקרה של עבודה שמתנהלת מעצם טבעה מחוץ למקום העבודה, לא ניתן להחתים שעון נוכחות, אבל בעזרת טכנולוגיה סלולרית "להחתים" שעון וירטואלי, שמתעד את השעה והמקום שבו מתבצעת העבודה. גם מערכת רישום של מיקום כלי הרכב של העובד יכולה להשיג חלק מהמטרות הללו.
עד כאן הכול טוב ויפה. אבל כמו תמיד נותר העניין "הקטן" ו"המציק" של פרטיות העובדים. המערכות והיישומים הללו נבנים כדי לענות על צרכי הלקוח - המעביד ובדרך כלל לא נעשה אפילו ניסיון לכבד את פרטיות העובדים בזמן שאינם נמצאים בעבודה. אין מנגנון שיאפשר לעובד לנתק את המעקב שעה שהוא אינו עובד, וכך יכול המעביד, גם ללא כוונת זדון, להתחקות אחרי מעשיו כאדם פרטי.
להמשך הרשימה …
לפני 8 שנים השתתפתי בדיון בועדת החוקה של הכנסת בנושא המעקב הסלולרי. כבר אז דובר על הצורך ברגולציה שתגביל את אמצעי המעקב במקומות עבודה ובכלל. שר התקשורת דאז, ראובן ריבלין אמר:
"בלי כל ספק התקשורת עצמה לא נתנה את דעתה להתפתחות. ההתפתחות האדירה של התקשורת בשנים האחרונות לא לוותה באותם עקרונות משפטיים שלהם צריך כדי לעשות סדר בעניין… העידן החדש לחלוטין מחייב אותנו להיערכות. אנחנו, במשרד התקשורת, נותנים, לחברות המפעילות, רשיונות. ברשיונות אנחנו למעשה כמעט ולא מתייחסים להוראות מיוחדות שמחייבות את המפעילים בכל מה שקשור להגנת הפרט. אנחנו אוסרים באופן גורף שימוש שאינו כדין. מה זה "כדין"? אלה כל אותם דינים שחלים."
וכך התייחס לנושא יו"ר הוועדה ח"כ אופיר פינס:
"אדוני השר, אתה השר הממונה על החברות מבחינת המדינה, מהטעם הזה הזמנו אותך לכאן. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מזורז.… הטכנולוגיה יכולה לעשות את הדברים הכי חשובים בעולם והכי מזוויעים בעולם. השאלה האם היא נשלטת, האם היא מפוקחת, האם יש כלפיה בקרה.… בעניין הרגולציה על הטכנולוגיה תהיו קפדניים. אני יודע שיש תחרות, התחרות היא קשה, אני לא רוצה לומר פרועה. בתחרות קשה אנשים נוטים לעשות דברים שלא תמיד טוב שייעשו, ולכן הפיקוח של משרד התקשורת צריך להיות הרבה יותר קפדני. החברות האלה עתירות ממון, עתירות לוביסטים, ויש להן השפעה מרחיקת לכת על הרגולטור."
סכום הדיון היה שמשרדי התקשורת והמשפטים ידונו ודאגו לרגולציה שתגביל את השימוש בטכנולוגיות המעקב. חברי הכנסת ושר התקשורת נעמדו לתצלום משותף - כל אחד אוחז בידו שניים שלושה טלפונים ניידים בהתאם להוראות הבימוי של צלמי העיתונות. זה גם פחות או יותר מה שנשאר מהדיון הזה. רגולציה - אין.
התוצאה היא שעובדים נמצאים במעקב מתמיד גם לאחר שעות העבודה. באין רגולציה אפשר לעיתים לקדם עניינים באמצעות ליטיגציה משפטית. אבל בדרך כלל עובדים אינם מגיעים לבית הדין כדי להתגונן מפני פלישה לפרטיות. בדרך כלל בתי הדין לעבודה לסוגיה הזו בעניין אגבי, במסגרת בקשה לפסול ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות, ואז - יש שיקולים נוספים, בעיקר השיקול של חקר האמת (כבר כתבתי על זה משהו).
כך, למשל, במקרה של מעביד שניהל מעקב "איתוראן" אחר העובדים, וביקש להגיש כראיה דו"חות של המערכת, סירב בית הדין לפסול את הראיה ככל שהיא מתייחסת לשעות העבודה:
מבלי להיכנס לעובי הקורה האם דוח ממוחשב של נתוני האיתוראן לתקופה הרלוונטית, הכולל נתונים ביחס לשעות שמעבר לשעות העבודה, מהווים פגיעה בפרטיות אם לאו, נראה כי אין כל צורך בכך שהמעביד יצרף לתיק מידע אודות האתרים בהם נמצאים עובדיו בשעות שאינן שעות עבודה.… משהסוגיה היכן שהה עובד בשעות שמעבר לשעות העבודה איננה רלבנטית לפלוגתאות המתבררות בתיק, הרי שמטעם זה בלבד אין כל צורך ו/או מקום כי נתונים אלה יהוו חלק מהראיות בתיק. … למעלה מהצריך אציין כי יתכן וחשיפת נתונים בדבר מקומות בהם שהו עובדים מעבר לשעות העבודה עולה כדי פגיעה בפרטיות. אך כאמור דיון זה חורג מהדיון בתיק זה משמדובר בנתונים שאינם רלבנטיים לנו לבירור הפלוגתאות בתיק." (בש"א (עבודה - ת"א) 5289/08 עודד רובין נ' חברת תשתיות נפט ואנרגיה; בר"ע 472/09 נדחתה בבית הדין הארצי).
תוצאה אחרת היתה לדיון בסוגיה, כאשר זו הועלתה במסגרת של סכסוך קיבוצי. עובדי ש.י.ר.ן (מיסוד האגודה למען החייל) הגיעו לבית הדין לעבודה מיוצגים ע"י עו"ד נאוה פינצ'וק (למרות השם הזהה - אין קרבה משפחתית) ובין היתר העלו התנגדות להחלטת המעביד להפעיל מערכת נוכחות טלפונית. בית הדין קיבל את הבקשה:
"… עולה כי על אף שבשיטת הדיווח הטלפוני אין כוונה לעקוב אחר העובדים מעבר לשעות עבודתם, מכיוון שהמערכת עובדת באופן אוטומטי, ישנה אפשרות לעקוב אחר העובדים גם בשעות שמעבר לשעות העבודה ובפועל המערכת פועלת גם בימים בהם נמצא העובד במחלה או בחופש… הזכות לפרטיות, ככל זכות יסוד, אמנם אינה זכות מוחלטת אלא יחסית ויש לאזנה מול אינטרסים אחרים… אולם בענייננו, הנהגת שיטת דיווח המאפשרת מעקב אחר העובדים מעבר לשעות העבודה, עלולה להוות לכאורה פגיעה בלתי מידתית בפרטיות אותם עובדים. סוגיה זו דורשת פתרון המוסכם על הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים. לאור האמור, משטרם הושגה הסכמה בין הצדדים באשר לפתרון הבעיות המתעוררות בהפעלת מערכת הדיווח הטלפונית, המשיבה אינה יכולה לכאורה לדרוש שינויה של השיטה הנהוגה משך שנים והמפורטת בהסכם הקיבוצי, באופן חד צדדי. " (ס"ק (ת"א) 557/09 ההסתדרות נ' ש.י.ר.ן. 2002 בע"מ).
סוף דבר: יותר ויותר מעבידים פוגעים בפרטיות העובדים תוך שימוש במנגנוני מעקב שפועלים גם אחרי שעות העבודה. התדיינות משפטית לא תגן על פרטיות העובדים כיוון שבדרך כלל סוגיות של פרטיות מגיעות לדיון שיפוטי כעניין אגבי - במסגרת בקשה לפסילת ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות. המקרים המעטים, שבהם עובדים תוקפים בבית הדין את עצם השימוש במערכת מעקב בלתי מבוקר, לא יעשו את העבודה. לכן דרושה רגולציה וכזכור משרד המשפטים ומשרד התקשורת הבטיחו שתהיה. זה היה לפני שמונה שנים. היה ונשכח. נשארה התמונה של רבלין, פינס ומכובדים אחרים אוחזים בטלפונים הניידים. בעצם גם אותה לא מצאתי. כנראה שגם היא נשכחה.
סלקום משיקה שירות חדש לעסקים: שעון נוכחות סלולרי
פלא פון - שעון נוכחות סלולרי
אתר סלקום - "זה הזמן להתייעלות. חסוך בהוצאות תפעוליות של העסק שלך"
"פלאפון מאפשר למנהלים לעקוב אחרי העובדים" ynet 26.5.02
מצגת: office Track מערכת מתקדמת למיקום וניהול צי רכב ועובדי שטח officecore.com
ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, פרוטוקול דיון מיום 10.7.2002: "שימוש בטלפון סלולארי למעקב ואיתום מקום"
תוספת מאוחרת:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה