בפוסט הקודם סיפרתי על הדו"חות המפורטים שמפרסמת משטרת ניו-יורק לגבי מקרים שבהם אזרח מעוכב לתשאול ולחיפוש על ידי המשטרה (דוגמאות לדו"חות של הרבעון הראשון, השני, והשלישי ב-2009).
על החשיבות של המידע הזה ניתן ללמוד מהממצאים שהתקבלו. מסתבר ששיעור השחורים וההיספנים שרשומים במאגר המעוכבים גדול הרבה יותר מחלקם היחסי באוכלוסיה (על הנתון המדהים של 82% קראתי כאן). המשטרה נוטה להיטפל אליהם לפי מנגנון של פרופיילינג אתני. בנמלי התעופה שלנו, למשל, יש פרופיילינג אתני: רמת הבידוק הביטחוני נגזרת משורה של תכונות, מולדות או נרכשות, והזהות האתנית (ערבית - למקרה שתהיתם) היא אחת מהדומיננטיות שבהן. אבל הסטטיסטיקות של משטרת ניו-יורק (ושוב, אצלנו אפשר רק לחלום על פרסום של סטטיסטיקות כאלו) מורות שלפחות במקרה זה מנגנון הפרופיילינג הוא מופרך: כך, למשל, ברבעון הראשון של 2009 נמצאו סמים אצל 1.5% מההיספנים ו-1.6% מהשחורים. לעומת זאת, מבין הלבנים שעוכבו על ידי המשטרה נמצאו סמים ב-2.2% מהמקרים. נשק נמצא בכליהם של 1.7% מהלבנים, ורק אצל 1.1% ו-1.4% מהשחורים וההיספנים. ההסבר הנפוץ ביותר שנותנים שוטרים להחלטה לעכב אדם ברחוב הוא "תנועה חשודה".
בוב הרברט, כותב הטור ב-בניו-יורק טיימס, טוען שלרוב השוטרים ממציאים את ההסבר רק בדיעבד. לדעתי הוא מפספס כאן את ההיבט האתני שהוא עצמו מזכיר: שיטור שגרתי ברחובות כולל בדיקה של תנועות חשודות או של אנשים חשודים. מתי מתעורר חשד? יש אינספור דפוסים וסימנים שיכולים לעשות זאת. ניסיון העבר ואינטואיציות יכולים לסייע בעיבוד המידע שנקלט בחושים ולייצר מסקנה סבירה. אבל תהליך הסקת המסקנות של כולנו מושפע מערכים ואמונות, ונרצה או לא - גם מדעות קדומות (אני משתדל לעשות שימוש זהיר וקמצני במילה "גזענות") ואלו משבשות את שיקול הדעת, פוגעות במשימה, ופעמים רבות, כבעניינו, גם פוגעות בכבוד האדם, בשוויון ובשורה של זכויות יסוד נוספות. לכן, בתחומים רבים מקצוענות נמדדת בקיומה של מודעות להטיות, שמשבשות את החשיבה ואת שיקול הדעת, וביכולת לנטרל אותן. וכאן נודעת חשיבות לכללים ולהנחיות שיקבעו את הקריטריונים, שלפיהם ראוי לבסס חשד שבעטיו יוכל שוטר לעכב אדם ברחוב, לתשאל אותו לבצע וחיפוש בכליו. בדרך כלל מסרבות רשויות הביטחון ואכיפת החוק לאשר, שהן משתמשות בקריטריון האתני (יש יוצאים מן הכלל – למשל במקרה של הבידוק בשדות התעופה בישראל). אבל כיוון שידוע לנו שפרופיילינג אתני מתבצע באופן אינטואיטיבי ראוי להזכירו בהנחיות ובכללים על דרך השלילה, כלומר, לאסור אותו.
נקודה חשובה לקראת הדיון שיקיים בקרוב בית המשפט העליון בשאלה "מתי מותר למשטרה לחפש ברשותו של אזרח" ברחוב.
קריאה נוספת:
קטעי העיתונות בסוף פוסט הקודם וכן:
James A Goldston " Ethnic profiling tarnishes the EU" Guardian.co.uk 29.6.09
James A. Goldston and Rachel Neild "Ethnic profiling fails Europe - Editorials & Commentary - International Herald Tribune" NY Times 29.6.06
Claude Moraes The dangers of ethnic profiling guardian.co.uk 1.5.09
A Failure to Regulate: Data Protection and Ethnic Profiling in the Police Sector in Europe statewatch.org 2005
Should racial profiling be accepted as a law enforcement practice? aclu.procon.org
תגובה 1:
אני לא בדיוק חסידה של פרופיילינג, אבל הפרופיילינג הישראלי בשדות התעופה, הוא לא בדיוק "גזעני".
ועם כל הכבוד, לעיתים "אתניות" מצביעה על תרבות. ותרבות לא יכולה להיות גזענית. כמו מעקב יתר של אזרחים שבמקרה נולדו למשפחת אלפרון.
אין בדברים הללו כדי לתמוך או לשלול במה שהולך בשדות התעופה, אבל מה שבטוח זה שלא זכור לי מקרה לאחרונה שבו יהודי ביצע פיגוע מסיבות "יהודיות תרבותיות".
בכל מקרה אני לא מדברת על אמריקה ואין לי מושג מה הולך שם.
הוסף רשומת תגובה