בניו-יורק טיימס קראתי, שמשטרת ניו-יורק מחזיקה מאגר מידע ענק של אנשים חפים מפשע, שעוכבו ברחוב לצורך תשאול וחיפוש שיגרתי ("Big Brother in Blue"). מידי שנה נרשמים כחצי מליון אירועים כאלה בניו-יורק. 90% מהמקרים מסתיימים בלא כלום - החיפוש והתשאול אינם מעלים חשד למעשה פלילי כלשהו. אבל האירוע והאזרחים שעוכבו מתועדים במחשב המשטרתי.
חברת מועצת העיר ניו-יורק פנתה למפקד המשטרה ודרשה שיחסל את המאגר הזה, שמעורר בעיות פרטיות קשות והופך את האנשים שרשומים בו זמינים יותר לחקירות טורדניות בעתיד. "על המשטרה לחדול מאגירת נתונים של אנשים שלא עשו מאום, שלא הוגש נגדם כתב אישום או שהואשמו ונמצאו במשפט זכאים".
יש הבדל בין הקטגוריות הללו: במרשם הפלילי בישראל, לצד אנשים שהורשעו בפלילים, רשומים גם אנשים שהוחשדו במעשה פלילי אבל תיק החקירה נסגר "מהעדר ראיות" או מ"חוסר עניין ציבורי". לפי חוק המרשם הפלילי הרשומות הללו נהנות מרמה גבוהה יותר של חיסיון, ורק מתי מעט רשאים לעיין בו (סעיף 11א, והתוספת השלישית). ההנחה העומדת מאחורי הרישום מקרים כאלה היא, שאמנם מדובר בחשד שלא ניתן לבססו ברמת ההוכחה הדרושה לשם הרשעה ("מעבר לספק סביר"), אבל עדיין יש בסיס לסבור שבנסיבות מסוימות ראוי יהיה "להיזכר" בהם.
במרשם הפלילי לא מתועדים אנשים שתיק החקירה נגדם נסגר בעילה של "העדר אשמה" ומקל חומר - גם לא אנשים שהמשטרה עיכבה ברחוב לצורך תשאול או חיפוש. האם הם מתועדים במאגר מידע נפרד שמנהלת משטרת ישראל כמו בניו-יורק? ואם כן - אילו שימושים נעשים במאגר הזה? אין לי תשובות לשאלות הללו, וקרוב לוודאי שגם יהיה קשה לקבל אותן מהמשטרה. חוק חופש המידע אינו חל על "מידע מודיעיני" של המשטרה (סעיף 14), וכך גם ההוראה בחוק הגנת הפרטיות, שמקנה לכל אדם את הזכות לדעת האם פרטיו נמצאים במאגר מידע מסוים, לעיין בהם, לדרוש תיקון או מחיקה.
גם בניו-יורק לא היה קל לקבל מידע מהמשטרה בעניין זה. אבל הסניף המקומי של ארגון הזכויות האמריקאי (NY Civil Liberties Union) ניהל מסע משפטי וציבורי, שאילץ את המשטרה לפרסם דו"חות רבעוניים מפורטים של מאות אלפי המקרים של עיכוב ברחוב.
האם מאגר מידע שיתעד את כל המקרים הללו – עיכוב, תשאול וחיפוש – יכול לסייע לעבודת המשטרה? אני מניח שכל מידע יכול לסייע במשהו. אבל אם נלך לפי ההיגיון הזה, מדוע בעצם שהמשטרה תסתפק רק במאגר הזה? אולי כדאי שתקים מגה-מאגר, שירכז כל פיסת מידע על תנועותיו של כל אזרח ובכל עת? השאלה המעניינת, כמובן, היא לא האם מידע מסוג מסוים יכול לסייע, אלא עד כמה, והאם התרומה שיש לו לאינטרסים ציבוריים שקולה כנגד הפגיעה בחירות האזרחים ובפרטיותם. דיון ציבורי בשאלות הללו יכול להתקיים רק אם המשטרה תשחרר את המידע שמצוי בידה. ואם ללמוד מהניסיון של ניו-יורק, ברגע שהמידע מגיע לציבור, עולות מייד שאלות רבות נוספות. על אחת החשובות שבהן - בפוסט הבא.
קריאה נוספת:
Tomas J. Lueck "Manhattan: Suing to Get Police Data" NY Times 14.11.07
Flawed Report Glosses Over Racial Disparities in NYPD's Stop-and-Frisk Practices nyclu.org 20.11.07
Al Baker "3 Groups Lend Names to Suit Asking Release of Database" NY Times 10.1.08
Tomas J. Lueck "City Releases Police Data to Crime Research Group" NY Times 25.1.08
"Court Orders NYPD to Produce Stop-and-Frisk Database to NYCLU" nyclu.org 30.5.08 (The Ruling (PDF))
"NYCLU: NYPD Secrecy Around Racial Profiling Must End" nyclu.org 10.7.08
"Record Number of Innocent New Yorkers Stopped, Interrogated by NYPD During First Half of Year" nyclu.org 14.9.09
NYPD on Track to Interrogate Record Number of Innocent New Yorkers in 2009, New Stop-and-Frisk Numbers Show nyclu.org 19.11.09
The NYPD's 1st Quarter Stop-and-Frisk Report 2009, The NYPD's Stop-and-Frisk Report 2nd Quarter 2009, The Third Quarter Stop-and-Frisk Report (2009),
NYPD Interrogated Record Number of Innocent New Yorkers in 2009, New Stop-and-Frisk Numbers Show nyclu.org 17.2.10
Al Baker "Waiting for the Latest Stop-and-Frisk Figures" NY Times 11.2.10
"NYPD Interrogated Record Number of Innocent New Yorkers in 2009, New Stop-and-Frisk Numbers Show" NYCLU.org 17.2.10
Bob Herbert "Watching Certain People" NY Times 1.3.10
Al Baker "Council Leaders Want Fewer Names on List of Police Stops" NY Times 10.3.10
Bob Herbert "Big Brother in Blue" NY Times 12.3.10
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה