הרמטכ"ל ינהיג בדיקת פוליגרף למאות קצינים כתנאי לקבלת דרגת סא"ל. כך מדווח עיתון הארץ: "כחלק ממלחמתו בהדלפות לכלי התקשורת מתוך צה"ל, קבע אשכנזי כי מה-1 בינואר יידרשו מאות קצינים לעבור את הבדיקה כתנאי להעלאה בדרגה מרב סרן לסגן אלוף". עוד נאמר, כי הצבא שינה את גישתו לעניין ההדלפות בעקבות מלחמת לבנון השנייה. במטכ"ל טענו ששיחות תכופות של קצינים עם עיתונאים גרמו לפרסום מידע רגיש, שסיכן את הכוחות. בפועל, היתה למהלכים סיבה משמעותית נוספת: ניסיון של הרמטכ"ל הקודם, דן חלוץ, לבלום את גל הפרסומים השליליים נגדו בעיתונים ולהרתיע קצינים מפני מתיחת ביקורת והדלפת פרטים מתחקירי המלחמה (ראו: גלובס 22.8.06 ו-הארץ).
.
וזוהי בדיוק הבעיה עם ההדלפות, בצבא ובכלל: לא כל כך נוח לשבח אותן, אבל לפעמים הן מהוות מנגנון פיקוח חברתי חשוב, במיוחד כשמדובר בגופים ציבוריים שמחוייבים במתן דין וחשבון (accountability) כלפי הציבור. בדרך כלל הבעיה של מי שנלחם בהדלפות אינה פגיעה בביטחון המדינה, אלא העובדה שהציבור מקבל דיווח על התנהלות בעייתית שלו או של אחרים בארגון.
.
אבל יותר מהשאלה נגד אילו הדלפות נלחמים ומדוע, חשובה השאלה - כיצד: על מה מבוסס הנוהל, שלפיו מאות קצינים, שמעולם לא נחשדו בהדלפה, יצטרכו לעבור את הבדיקה המשפילה והלא מהימנה הזו. האם הרמטכ"ל עבר קודם להכרזתו החגיגית על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה? הנה כמה דברים שאומרת ההנחייה (מס' 3.1102):
.
"חקירה באמצעות מכשיר פוליגרף היא הליך חודרני מאוד, ועלולה להיות חוויה רגשית בלתי נעימה ואף משפילה... בדיקת פוליגרף נתפסת בעיני הציבור כ'מכונת אמת'... בניגוד למהימנות האמיתית של המכשיר אשר שנויה במחלוקת. על כן יש בשימוש במכשיר הפוליגרף פוטנציאל ממשי של הטלת כתם חברתי קשה על חפים מפשע... לצד הפגיעה הטבועה בזכויות הקיימת בעצם השימוש במכשיר הפוליגרף, בשיטה זו או אחרת, נאלץ הנבדק בשיטת שאלות הביקרות, על מנת 'לעבור בשלום' את הבדיקה, לחשוף בפני הבודק כל פרט מציק בעברו, לרבות נושאים אינטימיים או מעשים בלתי ראויים חסרי חשיבות ופעוטי ערך שנעשו לפני שנים רבות... מדובר אפוא בחדירה בוטה, בלתי נעימה ואף משפילה לפרטיותו של הנבדק, בעניינים ובפרטים שאין להם כל נגיעה לנושא הנחקר. זוהי פגיעה חמורה בגרעין הקשה של זכות האדם לפרטיות המהווה גם פגיעה בכבודו של אדם... שאלת האיזון החוקתי מעוררת גם את השאלה, האם יכול אדם להסכים לוותר על זכויותיו, ואם כך הדבר מהן הדרישות המהותיות לקיומה של אותה הסכמה... אין, כמובן, די בקיומו של אינטרס ציבורי חשוב, אלא יש גם לוודא כי בדיקת הפוליגרף היא האמצעי הראוי והמידתי להשגת אותה תכלית. בעיית מהימנות הבדיקה שתוארה לעיל מציבה קושי ניכר בעמידה בנטל זה. מהאמור גם נגזר, כי אין להתיר בדיקת פוליגרף כאשר קיימת דרך אחרת, לגיטימית ומקובלת, להשגת מטרת הבדיקה.
נוכח הפגיעה בזכויות יסוד מוגנות הכרוכה בבדיקת הפוליגרף, ובעיקר פגיעה בזכות לפרטיות, העלולה גם כדי פגיעה בכבוד האדם, ולאור בעיות אמינות לא קלות של הבדיקה, ככלל אין לבצע בדיקת פוליגרף נוהלית על ידי רשויות המדינה אלא על פי הסמכה מפורשת בחוק או על פיו. הסכמה בחוק לביצוע בדיקות פוליגרף קיימת כיום רק בנוגע לבדיקות סינון ביטחון לשם 'קביעה של התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני' בהתאם ל... חוק השב"כ... יודגש, כי הסדר זה הוא הסדר ממצה ואין לבצע בדיקת פוליגרף נוהלית לצרכי סינון ביטחון שאינה מותרת בו במפורש... שימוש בבדיקת פוליגרף שאל במסגרת הליך חקירה סטטוטורי.. יותר רק במקרים מיוחדים, כאשר אינטרס ציבורי חיוני מצדיק זאת, ובאישור מראש מאת היועץ המשפטי לממשלה... ככלל, בדיקה של הדלפה מגוף ציבורי לאיתור המדליף, אינה, כשלעצמה, בגדר 'המקרים המיוחדים' כאמור. רק מקום שמטרת החקירה/בדיקה כרוכה בהגנה אל אינטרס חיוני אחר... עשוי המקרה להצדיק שימוש בבדיקת פוליגרף...
הנחיה זו תחול על כל רשויות המדינה, לרבות צה"ל, משטרת ישראל ורשויות הביטחון האחרות."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה