"חזונו האפוקליפטי של ג'ורג' אורוול בדבר 'האח הגדול' עלול על נקלה להפוך למציאות חיים אם לא יושמו הגבולות לנגישות למאגרים ולשימוש בהם" (עש"מ 7111/02 נש"מ נ' אשואל).
משהו שכבר קראתי עליו בדיווחים מבריטניה, ונכלל עכשיו בדו"ח של ארגון המייעץ לממשלה : "המשטרה הבריטית עוצרת תושבים רק כדי לצרף דגימות של הד-נ-א שלהם למאגר הגנטי, אולם כלל לא ברור באיזו מידה מאגר זה תורם ליכולת החקירה של המשטרה." (הארץ 25.11.09). כזכור לפני כשנה פסק בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR) שעל הממשלה הבריטית למחוק ממאגר הדי.אן.איי דגימות של אנשים שלא הורשעו (הארץ). אבל לפחות לעת עתה הממשלה מסרבת ומנסה למצוא איזו פשרה - להחזיק דגימות של חפים מפשע לתקופה קצרה יותר מזו הנהוגה היום (guardian, Liberty ).
בחודשים האחרונים, במסגרת המאבק במאגר הביומטרי, טענו שוב ושוב: משאבי מידע וכוח מנוצלים לרעה על ידי השלטון. לא שבגלל זה צריכים למנוע מהמשטרה ומגופים שלטוניים אחרים את היכולת למלא את תפקידם. אבל את המשאבים הרגישים הללו צריכים לתת להם "ביד קפוצה".
.
כפי שכתבתי השבוע לצוות השרים שבחן את עניין המאגר הביומטרי: "השאלה איננה רק האם המדינה תצליח לשמור על משאב זה מפני גורמים חיצוניים אלא גם "מי ישמור על השומרים" – השומרים דהיום, והשומרים שיהיו מחר, שעה שאתם כבר לא תהיו בעמדות מפתח שיאפשרו לכם לפקח עליהם. כמו מאגרי מידע ציבוריים אחרים, צפוי גם המאגר הביומטרי להוות מוקד ללחצים חוזרים ונשנים מצד גורמים ציבוריים ופרטיים, שירחיבו את השימושים שייעשו במידע הרגיש (function creep). כך אירע, למשל, למאגר הרגיש של הרשות לאיסור הלבנת הון, שאושר במקור כאמצעי למלחמה בהון השחור, ומאז הורחבו השימושים שנעשים בו והוא משמש בעיקר לחקירת עבירות קלות בהרבה. הרחבת השימושים צפויה לגלוש גם למגזר הפרטי. אגב, הפעם החל התהליך בשלב מוקדם במיוחד: המאגר הביומטרי תוכנן כדי לענות על צרכי משרד הפנים, אבל עוד לפני שהגיע לכנסת כבר הצליחה גם המשטרה להניח עליו את ידה. הרחבת השימושים נעשית פעמים רבות גם בניגוד לדין. כך, למשל, עוד לא יבשה הדיו על חוק נתוני תקשורת, ובועדת החוקה נדהמו לגלות שהמשטרה חורגת מסמכויות המעקב מרחיקות הלכת שהוא מקנה לה. בעשור האחרון פורסמו דו"חות חמורים על חריגות שנעשו בהאזנות סתר. אכן, העובדה שסמכויות מנוצלות לעיתים לרעה, ושכל דמוקרטיה יודעת עליות ומורדות, אינה יכולה לבדה למנוע מתן סמכויות וכלים חיוניים בידי הפקידות וגורמי אכיפת החוק, אבל היא חייבת להוות שיקול במיוחד כאשר מדובר בסמכויות ואמצעים מסוכנים כמו המאגר הביומטרי. לבטח שאין להסתפק באמירות, כמו, למשל (זו של חה"כ מאיר שטרית בדיוני ועדת המדע עמ' 82), "השתכנעתי מדברי המשטרה שאין להם כוונה להשתמש בזה לרעת האזרחים".
הממשלה הבריטית הגיבה ואמרה שהמאגר הוא "כלי חיוני למלחמה בפשיעה" ושבזכותו "נמצא קשר בין יותר מ-410 אלף פשעים עם תוקפים אפשריים". זוהי כמובן אחיזת עיניים - נתון טפשי ולא רלבנטי: איזה קשר "נמצא"? בכמה מקרים אותרו בזכות המאגר תוקפים בפועל - "לא אפשריים"? מתוכם, בכמה מקרים היה מדובר בדגימות של חפים מפשע, שרק אותן תובעים פעילי זכויות אדם (ובית הדין האירופי) למחוק מהמאגר? ועד כמה סייע המאגר במקום שאמצעים אחרים, פוגעניים פחות, לא היו יכולים לעשות זאת? בקיצור: מהי בדיוק התועלת של הפגיעה הקשה בזכויות האדם ועד כמה היא שקולה כנגד המחיר? אם תהיתם איזה דיווחים נקבל כאן בארץ על "הפיילוט" של המאגר הביומטרי - זה מה שנקבל. מי ששולט במאגר הוא ששולט במידע והוא שיכול להפעיל מניפולציה מה נדע ומה לא. וכמו שאמר לי בקריצה חמי פקר, נציג המועצה לביטחון לאומי (שדחפה בפראות להקמת המאגר בניגוד לעמדת השב"כ והמוסד - ראו "מקור ראשון" 20.11.09): "אתה מכיר פיילוט שאינו מצליח?" .
Anna Fairclough "New DNA policy as flawed as the old" Guardian 12.11.09
Police arrest people just to create DNA records, claims ex-officer OutLaw 24.11.09
Graham Fitzgerald " Police 'Making Arrests Just To Get DNA' " SkyNews 24.11.09 Simon Rogers " DNA database: which police force takes the most samples?" Guardian 24.11.09 " FactCheck: black men on the DNA database" Cannel 4 24.11.09 " Police making arrests 'just to gather DNA samples" BBC News 24.11.09
הרמטכ"ל ינהיג בדיקת פוליגרף למאות קצינים כתנאי לקבלת דרגת סא"ל. כך מדווח עיתון הארץ: "כחלק ממלחמתו בהדלפות לכלי התקשורת מתוך צה"ל, קבע אשכנזי כי מה-1 בינואר יידרשו מאות קצינים לעבור את הבדיקה כתנאי להעלאה בדרגה מרב סרן לסגן אלוף". עוד נאמר, כי הצבא שינה את גישתו לעניין ההדלפות בעקבות מלחמת לבנון השנייה. במטכ"ל טענו ששיחות תכופות של קצינים עם עיתונאים גרמו לפרסום מידע רגיש, שסיכן את הכוחות. בפועל, היתה למהלכים סיבה משמעותית נוספת: ניסיון של הרמטכ"ל הקודם, דן חלוץ, לבלום את גל הפרסומים השליליים נגדו בעיתונים ולהרתיע קצינים מפני מתיחת ביקורת והדלפת פרטים מתחקירי המלחמה (ראו: גלובס 22.8.06 ו-הארץ).
.
וזוהי בדיוק הבעיה עם ההדלפות, בצבא ובכלל: לא כל כך נוח לשבח אותן, אבל לפעמים הן מהוות מנגנון פיקוח חברתי חשוב, במיוחד כשמדובר בגופים ציבוריים שמחוייבים במתן דין וחשבון (accountability) כלפי הציבור. בדרך כלל הבעיה של מי שנלחם בהדלפות אינה פגיעה בביטחון המדינה, אלא העובדה שהציבור מקבל דיווח על התנהלות בעייתית שלו או של אחרים בארגון.
.
אבל יותר מהשאלה נגד אילו הדלפות נלחמים ומדוע, חשובה השאלה - כיצד: על מה מבוסס הנוהל, שלפיו מאות קצינים, שמעולם לא נחשדו בהדלפה, יצטרכו לעבור את הבדיקה המשפילה והלא מהימנה הזו. האם הרמטכ"ל עבר קודם להכרזתו החגיגית על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה? הנה כמה דברים שאומרת ההנחייה (מס' 3.1102):
.
"חקירה באמצעות מכשיר פוליגרף היא הליך חודרני מאוד, ועלולה להיות חוויה רגשית בלתי נעימה ואף משפילה... בדיקת פוליגרף נתפסת בעיני הציבור כ'מכונת אמת'... בניגוד למהימנות האמיתית של המכשיר אשר שנויה במחלוקת. על כן יש בשימוש במכשיר הפוליגרף פוטנציאל ממשי של הטלת כתם חברתי קשה על חפים מפשע... לצד הפגיעה הטבועה בזכויות הקיימת בעצם השימוש במכשיר הפוליגרף, בשיטה זו או אחרת, נאלץ הנבדק בשיטת שאלות הביקרות, על מנת 'לעבור בשלום' את הבדיקה, לחשוף בפני הבודק כל פרט מציק בעברו, לרבות נושאים אינטימיים או מעשים בלתי ראויים חסרי חשיבות ופעוטי ערך שנעשו לפני שנים רבות... מדובר אפוא בחדירה בוטה, בלתי נעימה ואף משפילה לפרטיותו של הנבדק, בעניינים ובפרטים שאין להם כל נגיעה לנושא הנחקר. זוהי פגיעה חמורה בגרעין הקשה של זכות האדם לפרטיות המהווה גם פגיעה בכבודו של אדם... שאלת האיזון החוקתי מעוררת גם את השאלה, האם יכול אדם להסכים לוותר על זכויותיו, ואם כך הדבר מהן הדרישות המהותיות לקיומה של אותה הסכמה... אין, כמובן, די בקיומו של אינטרס ציבורי חשוב, אלא יש גם לוודא כי בדיקת הפוליגרף היא האמצעי הראוי והמידתי להשגת אותה תכלית. בעיית מהימנות הבדיקה שתוארה לעיל מציבה קושי ניכר בעמידה בנטל זה. מהאמור גם נגזר, כי אין להתיר בדיקת פוליגרף כאשר קיימת דרך אחרת, לגיטימית ומקובלת, להשגת מטרת הבדיקה.
נוכח הפגיעה בזכויות יסוד מוגנות הכרוכה בבדיקת הפוליגרף, ובעיקר פגיעה בזכות לפרטיות, העלולה גם כדי פגיעה בכבוד האדם, ולאור בעיות אמינות לא קלות של הבדיקה, ככלל אין לבצע בדיקת פוליגרף נוהלית על ידי רשויות המדינה אלא על פי הסמכה מפורשת בחוק או על פיו. הסכמה בחוק לביצוע בדיקות פוליגרף קיימת כיום רק בנוגע לבדיקות סינון ביטחון לשם 'קביעה של התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני' בהתאם ל... חוק השב"כ... יודגש, כי הסדר זה הוא הסדר ממצה ואין לבצע בדיקת פוליגרף נוהלית לצרכי סינון ביטחון שאינה מותרת בו במפורש... שימוש בבדיקת פוליגרף שאל במסגרת הליך חקירה סטטוטורי.. יותר רק במקרים מיוחדים, כאשר אינטרס ציבורי חיוני מצדיק זאת, ובאישור מראש מאת היועץ המשפטי לממשלה... ככלל, בדיקה של הדלפה מגוף ציבורי לאיתור המדליף, אינה, כשלעצמה, בגדר 'המקרים המיוחדים' כאמור. רק מקום שמטרת החקירה/בדיקה כרוכה בהגנה אל אינטרס חיוני אחר... עשוי המקרה להצדיק שימוש בבדיקת פוליגרף...
הנחיה זו תחול על כל רשויות המדינה, לרבות צה"ל, משטרת ישראל ורשויות הביטחון האחרות."
