מיחשוב בתי המשפט מחייב גישה חדשה

השבוע הגיעה לסיומה התדיינות ארוכת שנים, שניהלה האגודה לזכויות האזרח בבג"צ בדרישה לבטל את המגבלות על עיון בתיקי ההתדיינות בבית המשפט. פסק הדין דוחה את העתירה ואולם כפי שניתן ללמוד ממנו, ניהול שתי עתירות במשך שש-עשרה שנים תרם לקידום זכות העיון בארכיון בתי המשפט ולהבהרת האיזון הראוי בינה לבין הזכות לפרטיות.

העתירה הראשונה הוגשה בשנת 1993 ונמחקה בהסכמה לאחר ששר המשפטים הודיע לבג"צ, כי יפעל ליישום מסקנות וועדה מיוחדת - "ועדת גרוס", שהמליצה על קביעת הסדר חדש לעיון בתיקי בית המשפט. "הנחת היסוד" פסקה הועדה, "הינה, כי ראוי שזכות הפומביות תחפוף את זכות העיון, ולא יתכן מצב שבו ניתן יהא לעקוף את עקרון הפומביות על-ידי איסור עיון בתיקי ומסמכי בית המשפט." (הועדה לבדיקת הגישה לתיקי בתי המשפט והעיון בהם בראשות השופט יהושע גרוס, יוני 1994).

אלא שההמלצות לא יושמו ולכן הוגשה בשנת 1997 עתירה חדשה שרק בעקבותיה התקין שר המשפטים תקנות חדשות לעיון בתיקי בית המשפט. או אז, הוגשה עתירה מתוקנת, שתקפה את התקנות החדשות בשל הדרישה לנמק בקשת עיון.

בפסק הדין קובע בית המשפט העליון ש"זכות העיון נגזרת מהעיקרון בדבר פומביות הדיון" ואולם היא אינה חופפת בהכרח "במלוא היקפה … את עקרון פומביות הדיון", ויש לאזנה אל מול פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות ואינטרסים מוגנים אחרים: ההגנה על שמו הטוב של אדם, שמירה על בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, הגנה על ההליך השיפוטי, על סודות מסחריים, רגשות הציבור, האינטרס הציבורי בשימורו הפיזי של תיק, וכן האינטרס שבניהול המשאבים של מערכת המשפט (פסקאות 21-22). לצורך איזון זה נדרש מבקש לנמק את רצונו לעיין בתיק התדיינות, ובית המשפט יכול לשקול את הבקשה וגם לדחות אותה. ועדיין, "הכלל הינו כי יש להתיר עיון בתיקי בית משפט כך שנטל השכנוע בדבר מניעת העיון מוטל על המתנגד לו." (פסקה 25).

פסק הדין גם מתייחס לשינויים הנמצאים כהיום בהתהוות עקב העלאת תיקי בתי המשפט למערכת אלקטרונית, שינויים אשר עם הנהגתם יצריכו בוודאי התאמה של תקנות העיון". באחרית הדברים (בפסקה 33) כותבת הנשיאה ביניש:

"בתום המסע שערכנו לעניין מהותה והיקפה של זכות העיון והדרכים למימושה, איננו יכולים להתעלם מכך שסוגיית היקפה של זכות העיון בתיקי בית המשפט הנגזרת מעקרון פומביות הדיון הינה סוגיה דינמית המחייבת בחינה עדכנית מעת לעת. כיום, הדבר נובע בעיקרם של דברים מן ההתפתחויות הטכנולוגיות במערכות הממוחשבות של בתי המשפט בישראל, ובמיוחד בשים לב למערכת ניהול התיקים המוטמעת בימים אלו בכלל בתי המשפט בישראל, המאפשרת מבחינה טכנולוגית לעיין בכלל מסמכי התיקים המתנהלים בבית המשפט דרך אתר האינטרנט של הרשות השופטת. מערכת זאת, מקדמת אמנם את נגישותו של הפרט לתיקי בית המשפט אך מציבה מנגד סוגיות מורכבות הנוגעות לזכויות ואינטרסים של צדדים להליכים אלו ובראשם הזכות החוקתית לפרטיות ואפשר שמצב זה מחייב חשיבה מחודשת באשר להסדר הראוי לעיון בתיקי בית המשפט. עניין זה לא היווה חלק מהדיון בעתירה שלפנינו ואינו מתאים בשלב זה לבחינה על-ידינו. עם זאת, נעיר כי המצב שנוצר מחייב שלא להשאיר את הנושא ללא טיפול המותאם להתפתחויות ולנסיבות החדשות שנוצרו. לפיכך, הננו בדעה כי הגיעה העת לבחינה מחודשת של תקנות העיון, וזאת על רקע המציאות החדשה ולאו דווקא מטעמיה של העתירה."

העלאת תיקי ההתדיינות לרשת האינטרנט, כמו הפרסום הדיגיטלי של פסקי הדין, יוצרת מהפכה ומציבה איומים חדשים לזכות לפרטיות. כפי שהעיר כבר שופט בית המשפט השלום, יונה אטדגי:

"ספק אם ועדת גרוס או מתקיני תקנות העיון צפו את המצב הנוכחי, שבו כל פסקי הדין (שאין עליהם איסור פרסום) של כל הערכאות השונות נתונים לעיון על ידי כל דיכפין באמצעות האינטרנט, וספק אם מי שהתיר פרסומם של כל פסקי הדין באמצעות האינטרנט החליט לעשות זאת בהתאם לתקנות העיון דווקא." (ת"א (ת"א) 42687/03 פולידאן נ' מנהל המכס).

סעיף 83 לחוק בתי המשפט מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות להסדרת "פרסום פסקי דין של בתי המשפט" ואולם לא מצאתי תקנות כאלו (להבדיל מהתקנות שמסדירות את עיון בתיקי בתי המשפט). להערתו של השופט אטדגי ניתן להוסיף: ספק גם אם מי שהתר את פרסומם של כל פסקי הדין באינטרנט נתן את דעתו על ההשלכות שעלולות להיות לפעולה זו על אותם אינטרסים מוגנים, שעלולים להיפגע אם תינתן זכות עיון בלתי מוגבלת בתיקי ההתדיינות.

בשנים האחרונות דחתה הנהלת בתי המשפט תלונות אזרחים, שנפגעו בשל פרסום פסקי הדין בעניינם באינטרנט, מתוך הנחה שהפרסום הדיגיטלי מהווה המשך ישיר ומתחייב מעקרון פומביות הדיון (ראו למשל: הנהלת בתי המשפט, דו"ח תלונות הציבור לשנת 2007, ע' 33).

אלא שהנחה זו אינה ברורה מאליה, כפי שניתן ללמוד גם מפסק הדין החדש: אם זכות העיון בתיקי בתי המשפט, חרף היותה נגזרת של פומביות הדיון, אינה אוטומטית וניתן להגבילה לשם הגנה על זכויות חוקתיות אחרות, כי אז גם פרסום פסקי הדין באינטרנט יכול שיוגבל באופן שיאזן טוב יותר בין האינטרסים המתנגשים. כזכור גם הנהלת בתי המשפט הגיעו למסקנה זו ופועלים לבחינה מחודשת של הסוגיה.

ראו עוד:

בתי המשפט מסתתרים מהציבור TheMarker 20.10.09

ביניש: מערכת המחשוב החדשה תחייב לצמצם את זכות העיון בתיקים - גלובס 8.10.09