אין זו הפעם הראשונה שהשופטת אגמון גונן מגינה על זכויות דיגיטליות. חופש הביטוי ברשת והזכות לפרטיות ולאנונימיות, כבר היוו בסיס לפסיקות קודמות שלה, שצמצמו את הנסיבות שבהן תחשף זהות של גולש על יסוד הטענה שפרסם לשון הרע ברשת (ראו: פס"ד בעניין סבו, שערעור עליו תלוי ועומד בבית המשפט העליון – ע"א 256/08; המשנה לנשיאה רבלין שאמור לדון בערעור, יושב גם בראש ההרכב שדן בערעור על פסק דין חשוב אחר שניתן בסוגיה בעניין רמי מור - ע"א 4447/07; ראו דיווחי עיתונות: ביהמ"ש מגן על הגולשים: זהות גולש שהשמיץ תיחשף רק במקרים חריג, גלובס 11.11.07; הארץ; ynet).
גם בפס"ד מהיום קובעת השופטת אגמון-גונן רף גבוה ומחמיר למי שמבקש לחשוף זהותו של גולש באינטרנט, הפעם במקרה של טענה על הפרת זכויות יוצרים. אבל הפסיקה מהיום קובעת קביעות חשובות גם בעניינים מהותיים: האיזון הראוי בין זכויות יוצרים לבין זכויות המוני הגולשים לעשות שימוש הוגן ביצירה. הקביעה המהותית והחשובה ביותר, לפחות לדידי, היא זו הרואה בזכויות השימוש, ולא רק בזכות היוצרים, זכות יסוד חוקתית. להלן מספר מובאות חשובות מפסק הדין.
"זכויות המשתמשים, ובתוכם זכות היצירה נובעים או נגזרים במישרין מכבוד האדם שהיא הזכות החוקתית בהא הידיעה…
אחד היתרונות העצומים של העידן הדיגיטלי ורשת האינטרנט הוא הנגישות ליצירות אחרות והאפשרות ליצור יצירה תוך שימוש בחומרים זמינים ברשת.… אין זה ראוי כי מי שמנסה לערוך סיפור, קטע מוסיקה או סרט באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטלית והיצירות ברשת, יצטרך להביט כל הזמן לאחור כדי לבדוק האם אין בעל זכויות יוצרים כזה או אחר בעקבותיו. יש לציין לעניין זה כי בדרך כלל התובעים הן תאגידי תקשורת או בידור ענקיים, ולמולם גולש או גולשים בודדים… אין לאפשר חשיפה והרתעה של השחקנים ברשת, ע"י חשיפת שמותיהם וזהותם בכל מקרה של טענה לעוולה.
השימוש ההוגן הינו לב ליבו של האיזון בין זכויות היוצרים לזכויות המשתמשים בין זכויות היוצרים לנחלת הכלל. בין זכות הקנין לזכות להשתתף ביצירת תרבות וצריכתה… זכויות היוצרים נועדו כדי לעודד יצירה לתועלת הציבור… השימוש ההוגן הינו זכות. השימושים המותרים מהווים חלק מזכויות המשתמשים או זכויות הציבור… מדובר בזכות בעלת חשיבות מכרעת למשטר דמוקרטי. זכות שיש למשתמשים לעשות שימוש ביצירה ללא נטילת רשות. כדי לאזן באופן ראוי בין זכויות היוצרים לזכויות המשתמשים, לזכויות היוצרים ונחלת הכלל יש לראות בזכויות המשתמשים זכויות, ובשימוש ההוגן זכות. הזכויות התרבותיות, המהוות חלק מזכויות המשתמשים הוכרו כזכויות אדם במשפט הבינלאומי.
זכויות המשתמשים מתנגשות לעיתים עם זכות היוצרים. על כן ההכרה בזכות להשתתף בחיי התרבות, וליהנות מתוצרי הקידמה, כזכות חוקתית שתממומש במסגרת השימוש ההוגן, תביא לאיזון ראוי בין זכויות היוצרים לזכויות המשתמשים."
באשר לביקורת של חיים רביה, וגם כאן אשאר ב"רוח הדברים" ולא בפרטים, רביה כותב:
אני באמת לא מבין מה הבעיה בשימוש שעשתה השופטת בדבריו של קלינגר, ובמה הם פחות טובים מהשיח ההגמוני, שמטובל אף הוא בטקסטים פיוטיים. שיח זה שם דגש מופרז על זכויות היוצרים, מרחיב באופן מבהיל את היקף תחולתם על חשבון זכויות יסוד אחרות.
דבר נוסף, נכון שפסק דין אינו תזה אקדמאית, אבל הלוואי שהיינו רואים פסיקות רבות יותר שמקיימות דיאלוג עם הספרות האקדמית. הפסיקה האמריקאית שרביה מביא, כדי לבקר קביעות של השופת אגמון-גונן, אינה טובה יותר - לא כאסמכתא משפטית-הילכתית ולא כבסיס לדיון מושכל - מהכתיבה האקדמית, וגם לה יש "אופי אידיאולוגי חריף" של אי צדק חברתי.
***********************************
גיא גרימלנד "מותר להפר זכויות יוצרים באמצעות שימוש הוגן" הארץ דה-מארקר 6.9.09; עומר טנא מריח כמו רוח נעורים הארץ דה-מארקר 6.9.09 ; עמית בן-ארויה השופטת שמאמינה באהבה ובכדורגל - באינטרנט הארץ דה-מארקר 6.9.09; אביב אילון האם מותר לשדר משחקי כדורגל ברשת? / פרשנות ynet 5.9.09; נועם שרביט תקדים: שידור חי של משחק כדורגל באינטרנט אינו מפר זכויות יוצרים גלובס 6.9.09;
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה