פסיקת בג"צ מהבוקר, המבקרת את התנהלות הפרקליט הצבאי הראשי, מחזירה אותי לחקירה נגד אינדימדיה.
לפני כשנה התפרסם שבמהלך הפגנה בנעלין החזיק מג"ד בפלסטיני כפות בשעה שחייל ירה לעברו כדור גומי להמשך הרשימה …
(האירוע התרחש לאחר הפגנה נגד תוואי הגדר; יש לי קשר מיוחד לתוואי הגדר באדמות נעלין, משום שייצגתי את הכפר בבג"צ בעניין זה). כיוון שהאירוע צולם, לא ניתן היה לטייח אותו כפי שעושים פעמים רבות, נערכה חקירה והוגש כתב אישום נגד המג"ד בעבירה של התנהגות בלתי הולמת. סיפור שמגדיר מחדש את הביטוי "לשון המעטה" ויכול להסביר מדוע יש כל כך הרבה "מקרים מצערים" של מוות מיותר בשטחים. הבוקר קיבל בג"ץ עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשם הפלסטיני וארגוני זכויות אדם נוספים, וקבע שהאישום יבוטל בשל חוסר סבירות קיצוני (לפסק הדין).
בעקבות פסק הדין אמרו "גורמים" בפרקליטות הצבאית "שהיום נפל דבר שמחייב את כולנו למחשבה עמוקה". האם המחשבה העמוקה תתמקד באדישות לחיי אדם ובשימוש בלתי מדתי בכוח ובאלימות? עושה רושם שמה שמטריד את הפרקליטות הצבאית זה ש"יש בהחלטת בג"ץ משום פגיעה חמורה במעמדה של מערכת השיפוט הצבאית." אכן מטריד. מטרידה היא התגובה של הפרקליטות הצבאית, מטרידה היא המדיניות של צה"ל בכל הנוגע לזילות חיי אדם בשטחים. מטריד שמה שמטריד את המדינה זה דווקא הדיון הציבורי בנושא זה.
לפני כשבוע, כששמעתי על החלטתו של המשנה לפרקליט המדינה לפתוח בחקירה נגד אינדימדיה, שקלתי האם למחות על ההחלטה. היינו כבר בסרט הזה של חקירת מפעילי האתר בשל פרסומים של צדדים שלישיים. ניגשתי למחשב והתחלתי לבדוק את הרקע לפרסום נשוא החקירה. עד מהרה הבנתי, שהבעיה כאן אינה מתמצית בהתנכלות לחופש הביטוי, ויש כאן דוגמא מאלפת כיצד פגיעה בזכות אחת גוררת אחריה פגיעות נוספות – זכויות האדם הן מכלול ואינן ניתנות להפרדה.
בפרסום נשוא החקירה נראית תמונה של חייל ומתחתיה הכיתוב - "החייל שבתמונה רצח את באסם אבו רחמה". הפרסום מתייחס להפגנה, שנערכה ביום 17.4.09 בסמוך למכשול ההפרדה באדמות הכפר בלעין, ואשר במהלכה נורו לכאורה רימוני גז בכינון ישיר אל עבר המפגינים. באסם אבו רחמה ז"ל הספיק לצעוק לעבר החיילים שיפסיקו לירות ואז פילח רימון את חזהו וקטל את חייו. כיוון שהאירוע צולם ותועד על ידי רבים, החל תחקיר שעדיין מתנהל לאיטו. עד כמה שהצלחתי לברר עדיין לא נפתחה חקירת מצ"ח, והתחקירים המתמשכים ותיאום הגרסאות במהלכם מצמצמים מיום ליום את הסיכוי שבכלל תהיה חקירה.
המקרה של אבו רחמה הוא רק אחד ממקרים רבים ודומים, שחקירתם, ככל שבכלל התקיימה, הסתיימה בלא כלום או בתגובה נרפית וסלחנית. (ראו, למשל, עתירות תלויות ועומדות בעניין זה: בג"צ 9594/03 בצלם נ' הפצ"ר שעניינה מדיניות הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה בכל מקרה של מוות של פלסטיני מירי של הצבא; בג"צ 6928/08 פאטמה עבד אל חמיד זהראן נ' הפצ"ר – שרק בעקבות הגשתה החליט הפצ"ר לפני ימים ספורים להורות על חקירת מקרה המוות). על רקע זה קשה שלא להבין את חוסר האמון העמוק שמופגן בשיח הציבורי כלפי החקירה בעניין מותו של מר אבו רחמה ז"ל ואת הפרסומים בעניין זה
ההחלטה לחקור את אנשי אינדימדיה מתבססת על חשדות לכאורה לביצוע עבירות, שהשימוש בהן בנסיבות העניין עושה פלסתר את חופש הביטוי ואת הדמוקרטיה, שעדיין קיימת בשטחיה הריבוניים של המדינה. כל ביקורת חריפה עלולה "להעליב", בלא קשר לשאלה אם היא מבוססת או הכרחית. על כן ככלל, השימוש בעבירה של "העלבת עובד ציבור" אינו ראוי, ולמצער יש לנקוט בו בצמצום. יתר על כן, התכלית של העבירה האמורה - הגנה על תדמית השירות הציבורי ועל האמון שרוחש לו הציבור (ראו כאן בפסקה 25) – תושג בענייננו רק אם יינקטו צעדים ממשיים, שישימו קץ למקרים, דוגמת זה שאירע בבלעין, ולא על ידי דיכוי הדיון הציבורי על אודותיהם.
דברים אלה ואחרים כתבתי בפנייה למשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, בבקשה שיחזור בו מההחלטה לחקור את אינדימדיה. ככה זה, עוון גורר חטא, חטא גורר פשע. קרקע פרטית של פלסטינים נגזלה מבעליה; היא נגזלה לצורך הפרת הדין ההומניטארי – התנחלות בשטח כבוש; הרחבת ההתנחלות היתה השיקול הזר שלפיו נקבע תוואי מכשול ההפרדה על אדמות בלעין; בגלל אותו שיקול הזר פסל בג"צ את התוואי; חלפו שנתיים מאז והגדר עומדת על תילה באותו מקום בדיוק; ובינתיים - תושבי בלעין שמפגינים נורים ונהרגים, כמו תושבי שטחים רבים שנהרגים או נפצעים בנסיבות "מצערות"; אבל בדרך כלל, במיוחד אם אין מצלמה בשטח, המדינה והצבא בשלהם: הכול לפי הנהלים ואין מקום לבדוק או לחקור… במקום לחקור מקרי מוות מיותרים חוקרים את הפרסומים על אודותיהם.
וכפי שכתב אביגדור פלדמן:
לפני כשנה התפרסם שבמהלך הפגנה בנעלין החזיק מג"ד בפלסטיני כפות בשעה שחייל ירה לעברו כדור גומי להמשך הרשימה …
(האירוע התרחש לאחר הפגנה נגד תוואי הגדר; יש לי קשר מיוחד לתוואי הגדר באדמות נעלין, משום שייצגתי את הכפר בבג"צ בעניין זה). כיוון שהאירוע צולם, לא ניתן היה לטייח אותו כפי שעושים פעמים רבות, נערכה חקירה והוגש כתב אישום נגד המג"ד בעבירה של התנהגות בלתי הולמת. סיפור שמגדיר מחדש את הביטוי "לשון המעטה" ויכול להסביר מדוע יש כל כך הרבה "מקרים מצערים" של מוות מיותר בשטחים. הבוקר קיבל בג"ץ עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשם הפלסטיני וארגוני זכויות אדם נוספים, וקבע שהאישום יבוטל בשל חוסר סבירות קיצוני (לפסק הדין).
בעקבות פסק הדין אמרו "גורמים" בפרקליטות הצבאית "שהיום נפל דבר שמחייב את כולנו למחשבה עמוקה". האם המחשבה העמוקה תתמקד באדישות לחיי אדם ובשימוש בלתי מדתי בכוח ובאלימות? עושה רושם שמה שמטריד את הפרקליטות הצבאית זה ש"יש בהחלטת בג"ץ משום פגיעה חמורה במעמדה של מערכת השיפוט הצבאית." אכן מטריד. מטרידה היא התגובה של הפרקליטות הצבאית, מטרידה היא המדיניות של צה"ל בכל הנוגע לזילות חיי אדם בשטחים. מטריד שמה שמטריד את המדינה זה דווקא הדיון הציבורי בנושא זה.
לפני כשבוע, כששמעתי על החלטתו של המשנה לפרקליט המדינה לפתוח בחקירה נגד אינדימדיה, שקלתי האם למחות על ההחלטה. היינו כבר בסרט הזה של חקירת מפעילי האתר בשל פרסומים של צדדים שלישיים. ניגשתי למחשב והתחלתי לבדוק את הרקע לפרסום נשוא החקירה. עד מהרה הבנתי, שהבעיה כאן אינה מתמצית בהתנכלות לחופש הביטוי, ויש כאן דוגמא מאלפת כיצד פגיעה בזכות אחת גוררת אחריה פגיעות נוספות – זכויות האדם הן מכלול ואינן ניתנות להפרדה.
בפרסום נשוא החקירה נראית תמונה של חייל ומתחתיה הכיתוב - "החייל שבתמונה רצח את באסם אבו רחמה". הפרסום מתייחס להפגנה, שנערכה ביום 17.4.09 בסמוך למכשול ההפרדה באדמות הכפר בלעין, ואשר במהלכה נורו לכאורה רימוני גז בכינון ישיר אל עבר המפגינים. באסם אבו רחמה ז"ל הספיק לצעוק לעבר החיילים שיפסיקו לירות ואז פילח רימון את חזהו וקטל את חייו. כיוון שהאירוע צולם ותועד על ידי רבים, החל תחקיר שעדיין מתנהל לאיטו. עד כמה שהצלחתי לברר עדיין לא נפתחה חקירת מצ"ח, והתחקירים המתמשכים ותיאום הגרסאות במהלכם מצמצמים מיום ליום את הסיכוי שבכלל תהיה חקירה.
המקרה של אבו רחמה הוא רק אחד ממקרים רבים ודומים, שחקירתם, ככל שבכלל התקיימה, הסתיימה בלא כלום או בתגובה נרפית וסלחנית. (ראו, למשל, עתירות תלויות ועומדות בעניין זה: בג"צ 9594/03 בצלם נ' הפצ"ר שעניינה מדיניות הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה בכל מקרה של מוות של פלסטיני מירי של הצבא; בג"צ 6928/08 פאטמה עבד אל חמיד זהראן נ' הפצ"ר – שרק בעקבות הגשתה החליט הפצ"ר לפני ימים ספורים להורות על חקירת מקרה המוות). על רקע זה קשה שלא להבין את חוסר האמון העמוק שמופגן בשיח הציבורי כלפי החקירה בעניין מותו של מר אבו רחמה ז"ל ואת הפרסומים בעניין זה
ההחלטה לחקור את אנשי אינדימדיה מתבססת על חשדות לכאורה לביצוע עבירות, שהשימוש בהן בנסיבות העניין עושה פלסתר את חופש הביטוי ואת הדמוקרטיה, שעדיין קיימת בשטחיה הריבוניים של המדינה. כל ביקורת חריפה עלולה "להעליב", בלא קשר לשאלה אם היא מבוססת או הכרחית. על כן ככלל, השימוש בעבירה של "העלבת עובד ציבור" אינו ראוי, ולמצער יש לנקוט בו בצמצום. יתר על כן, התכלית של העבירה האמורה - הגנה על תדמית השירות הציבורי ועל האמון שרוחש לו הציבור (ראו כאן בפסקה 25) – תושג בענייננו רק אם יינקטו צעדים ממשיים, שישימו קץ למקרים, דוגמת זה שאירע בבלעין, ולא על ידי דיכוי הדיון הציבורי על אודותיהם.
דברים אלה ואחרים כתבתי בפנייה למשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, בבקשה שיחזור בו מההחלטה לחקור את אינדימדיה. ככה זה, עוון גורר חטא, חטא גורר פשע. קרקע פרטית של פלסטינים נגזלה מבעליה; היא נגזלה לצורך הפרת הדין ההומניטארי – התנחלות בשטח כבוש; הרחבת ההתנחלות היתה השיקול הזר שלפיו נקבע תוואי מכשול ההפרדה על אדמות בלעין; בגלל אותו שיקול הזר פסל בג"צ את התוואי; חלפו שנתיים מאז והגדר עומדת על תילה באותו מקום בדיוק; ובינתיים - תושבי בלעין שמפגינים נורים ונהרגים, כמו תושבי שטחים רבים שנהרגים או נפצעים בנסיבות "מצערות"; אבל בדרך כלל, במיוחד אם אין מצלמה בשטח, המדינה והצבא בשלהם: הכול לפי הנהלים ואין מקום לבדוק או לחקור… במקום לחקור מקרי מוות מיותרים חוקרים את הפרסומים על אודותיהם.
וכפי שכתב אביגדור פלדמן:
"כל כך הרבה פלסטינאים מתו, אבל פרישת הידיים שלו האומרת 'תעשה טובה', והחיוך של הקצין הישראלי… ולמה לכל הרוחות הוא מחייך האם צפה את רימון הגז שמשקלו כק"ג 1 או 2 נחבט בחזהו של בסאם, במהירות של אלף מטרים לשנייה, במסה, קריטית של משאית עמוסה, שאיבדה את בלמיה במדרון תלול, מוחץ את הצלעות, מועך את הלב… מי יציל את בסאם מי יציל את הסגן אלוף המחייך?"
מי יציל אותם? מי יציל אותנו?
.
________________________________________________
ראו עוד:
האגודה למשנה לפרקליט המדינה: לסגור את תיק החקירה נגד אינדימדיה אתר האגודה 29.6.09; שוב חקירה בריונית נגד אינדימדיה האח הקטן 25.6.09
Israel to probe IndyMedia over slander Jerusalem Post 22.6.09 ; תומר זרחין חקירה נגד אתר החדשות אינדימדיה שהפיץ תמונת חייל צה"ל עם הכיתוב "רוצח" הארץ 21.6.09 ; בני ציפר פרשת חייו הקצרה של באסם אבו רחמה שנהרג בעת ההפגנה בבילעין הארץ 24.4.09; אנשל פפר ויואב שטרן פלסטיני נהרג מפגיעת רימון גז בהפגנה בבילעין הארץ 17.4.09; אפרת וייס הרג הפלסטיני בבילעין: צה"ל והפלסטינים חוקרים ynet 17.4.09; ענת שלו מפגין על ההרוג בבילעין: אנו כמו ברווזים במטווח ynet 17.4.09; עלי ואקד קרוביו של ההרוג מבילעין: אדם ישר ונחוש במאבקו ynet 19.4.09; עלי ואקד הרג המפגין בבילעין: החיילים ירו גם אחרי שנפל ynet 29.4.09; דורית גבאי הפרקליטות: ירי ישיר של רימוני גז - לא חוקי nrg 4.5.09; אביגדור פלדמן ושוב באסם טורף את שנתי אתר notes 19.4.09
פסק דין, בג"צ 7195 אשרף אבו רחמה נ' פצ"ר (1.7.09); עתירה בג"צ 7195 אשרף אבו רחמה, בצלם, האגודה לזכויות האזרח, הועד נגד עינויים, יש דין נ' הפצ"ר ואחרים; אביעד גלקמן בג"ץ: הירי בנעלין אכזרי, האישום לא סביר ויבוטל ynet 1.7.09; תומר זרחין ועמוס הראל פרקליטי המג"ד מנעלין: צדקתו תתברר בבית הדין הארץ 1.7.09; עלי ואקד ודניאל אדלסן הפצוע מנעלין: מקווה לצדק; בצלם: קו ברור מבג"ץ ynet 1.7.09; חנן גרינברג תדהמה בפרקליטות: מכה קשה, מחייבת מחשבה ynet 1.7.09; יובל אזולאי ושחר אילן החייל היורה בחקירתו: המג"ד אמר לי שלוש פעמים - תירה בו הארץ 21.7.08; עלי ואקד ואפרת וייס תיעוד: ירי מטווח אפס ליד פלסטיני כפות ynet 20.7.08; עלי ואקד ורוני גל תיעוד: חייל ירה במפגין בבילעין מטווח קצר ynet 13.5.08; יובל אזולאי החייל ירה בפלשתינאי כפות ונעצר, מג"ד שאחז בו ייחקר הארץ 21.7.08;
ראו עוד:
האגודה למשנה לפרקליט המדינה: לסגור את תיק החקירה נגד אינדימדיה אתר האגודה 29.6.09; שוב חקירה בריונית נגד אינדימדיה האח הקטן 25.6.09
Israel to probe IndyMedia over slander Jerusalem Post 22.6.09 ; תומר זרחין חקירה נגד אתר החדשות אינדימדיה שהפיץ תמונת חייל צה"ל עם הכיתוב "רוצח" הארץ 21.6.09 ; בני ציפר פרשת חייו הקצרה של באסם אבו רחמה שנהרג בעת ההפגנה בבילעין הארץ 24.4.09; אנשל פפר ויואב שטרן פלסטיני נהרג מפגיעת רימון גז בהפגנה בבילעין הארץ 17.4.09; אפרת וייס הרג הפלסטיני בבילעין: צה"ל והפלסטינים חוקרים ynet 17.4.09; ענת שלו מפגין על ההרוג בבילעין: אנו כמו ברווזים במטווח ynet 17.4.09; עלי ואקד קרוביו של ההרוג מבילעין: אדם ישר ונחוש במאבקו ynet 19.4.09; עלי ואקד הרג המפגין בבילעין: החיילים ירו גם אחרי שנפל ynet 29.4.09; דורית גבאי הפרקליטות: ירי ישיר של רימוני גז - לא חוקי nrg 4.5.09; אביגדור פלדמן ושוב באסם טורף את שנתי אתר notes 19.4.09
פסק דין, בג"צ 7195 אשרף אבו רחמה נ' פצ"ר (1.7.09); עתירה בג"צ 7195 אשרף אבו רחמה, בצלם, האגודה לזכויות האזרח, הועד נגד עינויים, יש דין נ' הפצ"ר ואחרים; אביעד גלקמן בג"ץ: הירי בנעלין אכזרי, האישום לא סביר ויבוטל ynet 1.7.09; תומר זרחין ועמוס הראל פרקליטי המג"ד מנעלין: צדקתו תתברר בבית הדין הארץ 1.7.09; עלי ואקד ודניאל אדלסן הפצוע מנעלין: מקווה לצדק; בצלם: קו ברור מבג"ץ ynet 1.7.09; חנן גרינברג תדהמה בפרקליטות: מכה קשה, מחייבת מחשבה ynet 1.7.09; יובל אזולאי ושחר אילן החייל היורה בחקירתו: המג"ד אמר לי שלוש פעמים - תירה בו הארץ 21.7.08; עלי ואקד ואפרת וייס תיעוד: ירי מטווח אפס ליד פלסטיני כפות ynet 20.7.08; עלי ואקד ורוני גל תיעוד: חייל ירה במפגין בבילעין מטווח קצר ynet 13.5.08; יובל אזולאי החייל ירה בפלשתינאי כפות ונעצר, מג"ד שאחז בו ייחקר הארץ 21.7.08;
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה