בחירות ממוחשבות בישראל? אם זה לא שבור אל תתקנו

בשבוע שעבר קיימו אונ' תל-אביב והמרכז הבינתחומי הרצליה סדנה בנושא הבחירות הממוחשבות. משרדי הפנים והאוצר מקדמים באגרסיביות הכנסת מכונות לתהליך ההצבעה חרף ביקורות קשות בנושא. להמשך הרשימה …

ד"ר אלון רוזן, מרצה למדעי המחשב במרכז הבינתחומי ומומחה להצפנה מזהיר, שטיוטת החוק "נראית כמותאמת בדיעבד למערכת הצבעה שפותחה בתהיל"ה", מערכת שפותחה "מאחורי דלתיים סגורות וללא התייעצות בדעתם של מומחים". רוזן הוא חלק מקבוצה של אנשי מדעי המחשב ואנשי אקדמיה שיצאו ביוזמה כנגד אופן היישום של מחשוב הבחירות, אבל הביקורת נתקלה בהתעלמות מזלזלת במנגנון המדינה (ראו כאן).

ד"ר רבקה וויל, מומחית למשפט ציבורי במרכז הבינתחומי תקפה קשות את הבחירות האלקטרוניות. לדבריה, הציבור צריך להבין את תהליך ההצבעה. המצב כיום הוא שהציבור שותף בתהליך ומבין אותו, לא צריך כישורים מיוחדים כדי לקיים ביקורת ציבורית על הבחירות ותוצאותיהן וכל אחד יכול לבדוק אותן. בעתיד, בגלל הכנסת האמצעים הטכנולוגיים ועיסוק בנושאים כמו הצפנה, קידוד ואבטחת מידע, מזהירה וויל כי רק מיעוט אליטיסטי שמסוגל להבין את איכות ההצפנה והאבטחה שמעורבת בתהליך (כלומר, מומחים למדעי המחשב ולקריפטולוגיה) - יוכל לאמת את התוצאות. אמון הציבור הוא ערך חוקתי בפני עצמו, קובעת ווייל. אם אין לציבור אמון בתוצאות הבחירות – "איבדנו את הדמוקרטיה".

פרופ' אבי רובין מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב, מי שנחשב לאחד מבכירי המומחים העולמיים בנושא בחירות ממוחשבות טוען, ש"לא ניתן כלל להשוות בין ארה"ב לישראל בכל מה שקשור לבחירות ממוחשבות. ההשוואה הזו מגוחכת… אני חושב שהביטוי הרלוונטי במקרה הזה הוא - If it's not broken don't fix it ".

ד"ר בן אדידה מומחה לאבטחה, פרטיות ושקיפות חוקר-עמית במרכז לחישוביות וחברה של אוניברסיטת הרוורד: "להצבעה אלקטרונית יש בסך הכל היסטוריה קשה… למעט מקומות מסויימים שם היא נהייתה שיטה עדיפה, היא הפכה את ההצבעה ליותר מורכבת, יותר יקרה, פחות מאובטחת וקשה יותר לאימות". לדעתו, בישראל אנחנו עומדים לעבור בדיוק אותו תהליך שקרה בארצות הברית: התלהבות מהטכנולוגיה החדשה, ואז התפכחות והבנה שהטכנולוגיה במקרה הזה, הופכת את האמון ליותר מורכב – וחזרה לשיטת הנייר.

.

"לא משנה כמה טוב עוצבה המערכת, המכונה היא זו שסופרת. ולכן, האנשים שמתפעלים אותה צריכים להיות ישרים היום, ישרים מחר ומחרתיים. וזה – הרבה אמון לשים בארגון אחד", אומר אדידה. "המכונות יכולות לעזור לפקח, אבל לא להחליף את הפיקוח האנושי".

***

גם בהנחה, הרעועה, שהמערכת שתוכננה בישראל תתגבר על רוב הפורצים והזייפנים (והאקרים רבים ו"טובים" ייענו לאתגר), תיוותר סכנה דווקא ממי שמנהל את המערכת ומבטיח אותה בפני זיופים מבחוץ - השלטון. ההנחה, שמנגנון המדינה ישמור תמיד על הדמוקרטיה ועל הגינות שלטונית, היא מסוכנת, ובעצם מנוגדת לכל תורת המשטרים והניסיון ההיסטורי שיש לנו. מיחשוב הבחירות הוא רק סימפטום בתהליך המבהיל של אימוץ חפוז ונמהר של טכנולוגיות מתקדמות, חלקן בוסריות. הגידול המפלצתי של מאגרי מידע מדינתיים, וצמיחת "מדינת המעקב" מסכנות את הפרטיות ואת יתר זכויות האדם. הן משנות באופן דרמטי את היחסים בין המדינה לבין אזרחיה – ומערערות את איזוני הכוח העדינים, שעליהן נשענת הדמוקרטיה. (וראו בהקשר קצת שונה: Diane l. Zimmerman Exactly Why Is the Crowd Naked? Are We Strippers or Were We Robbed? Review Essay of: Jeffrey Rosen, The Naked Crowd: Reclaiming Security and Freedom in an Anxious Age)

.

זה לא שאני חושד באיזו קונספירציה שנרקמת נגד האזרחים - תהליכים חברתיים והיסטוריים, לרבות הקטסטרופליים שבהם, אינם תמיד תוצר של יד מכוונת. אבל המעט שאנו יכולים לעשות זה לנסות להבין את התהליכים שמתרחשים סביבנו כדי שנוכל להשפיע עליהם, לעיתים להיאבק בהם. הבעיה כאן אינה של פעולה זדונית מחושבת אלא דווקא של חוסר מחשבה ושל היבריס מאצ'ואיסטי בכל מה שנוגע לגאדג'טים ולטכנולוגיה: לא מומלץ לעשות כל דבר רק בגלל שאפשר לעשות אותו, ולפני שעושים – גם כדאי לחשוב בכובד ראש על ההשלכות הפרקטיות והמוסריות. או כפי שמנסח זאת ד"ר בן אדידה:

"צריך להיות מאוד צנועים עם העניין הזה. צריך להיזהר ולעשות את זה באיטיות."

ראו עוד:
אור הירשאוגה, הצעת החוק לבחירות האלקטרוניות צפויה להגיע בשבוע הבא לשולחן הכנסת – הארץ 13.5.09
אור הירשאוגה, "ההשוואה בין ארה"ב לישראל בנושא הבחירות האלקטרוניות מגוחכת" הארץ 18.5.09
ניב ליליאן, בחירות אלקטרוניות: "כל מערכת אפשר לתקוף" ynet 18.5.09
ניב ליליאן, אין הצדקה לבחירות אלקטרוניות בישראל ynet 23.5.09
.
האח הקטן, בחירות ממוחשבות ומאגר ביומטרי הם לא גאדג'ט pratiut.com 15.12.08
.

וטרי מארה"ב:

ConcurringOpinions.com 20.5.09E-Voting Machines on Trial