לפני כשבוע פרסמה ועדת החוקה של בית הלורדים דו"ח חדש (PDF) ובו היא מזהירה, כי בריטניה הקימה את מערכת המעקב הטכנולוגית הגדולה ביותר בעולם בשם המלחמה בטרור ובפשע ושיפור יעילות המנהל, והפכה ל"חברת המעקב" שמסכנת את החירויות הבסיסיות ואת הדמוקרטיה. בכך מצטרף בית הלורדים לביקורת שהועלתה כבר בחודש יוני אשתקד בדו"ח של הבית התחתון.לפי הוועדה, שבין חבריה נמנים כמה אושיות מעולם המשפט הבריטי, פרקטיקות המעקב ואגירת המידע האישי אמנם מוכרות לרוב הבריטים, ואולם התפשטות השימוש בהן משקפת את "אחד מהשינויים המשמעותיים ביותר בחיי האומה מאז תום מלחמת העולם השנייה".
הוועדה מבקרת את השימוש המופקר, שעושות רשויות השלטון בסמכויות מעקב מרחיקות הלכת, שניתנו להן בחוק משנת 2000 (RIPA - Regulation of Investigatory Powers Act), ואת המגמה של הרחבה הדרגתית של השימושים באמצעי מעקב למטרות שלא עמדו לנגד עיני המחוקק שעה שאישר אותם (“function creep”).
שני נושאים שזוכים לדיון מפורט בדו"ח הם השימוש המופרז והמופקר במצלמות מעקב ומאגר הדנ"א הלאומי. אמצעי מעקב אלו הוצגו כהכרחיים במלחמה בפשע אבל מסתבר שהם מנוצלים לרעה והיום "גם לחפים מפשע יש הרבה מה לחשוש" אומרת הוועדה.
בריטניה היא המדינה שעושה את השימוש המאסיבי ביותר במצלמות מעקב (כארבעה מליון מצלמות מעקב עוקבות אחר חיי היומיום של הבריטים). המצלמות מותקנות באמתלא של מלחמה בטרור ובפשיעה ואולם חברי בית הלורדים מטילים ספק במידת היעילות שלהן (לא רק הם - כתבתי על זה), ומתריעים מפני שימושים שחורגים מהמטרה שלשמה הן הותקנו. לגנאי מיוחד זוכות המועצות המקומיות שעושות שימוש במצלמות מעקב למטרות שוליות ורחוקות מהמטרות המקוריות, כמו, למשל, מעקב אחר משליכי אשפה, בעלי כלבים או תלמידי בית ספר. סמכויות המעקב, אומרת הוועדה, צריכות להיות מוגבלות לחקירת פשעים חמורים ויש לשקול את העברתן מידי הרשויות המקומיות למשטרה. הוועדה סבורה שיש לעדכן פרטים שנפלו קורבן לניצול חורג של סמכויות מעקב ולתת בידיהם עילת תביעה משפטית בשל כך.
באשר למאגר הדנ"א הלאומי, שכולל כבר דגימות דנ"א של 7% מהאוכלוסייה (לעומת, 0.5% בארה"ב למשל), הוועדה מזהירה מפני ניצול זדוני של המאגר, וקוראת לממשלה למלא אחר פסיקה שניתנה לאחרונה בבית הדין האירופי לזכו"א, ולמחוק מהמאגר את כל הפרופילים של אנשים שלא הורשעו בפשע. 
הדו"ח כולל כארבעים המלצות נוספות, ובין היתר: להטיל על גופים פרטיים וציבוריים חובת הצפנה של המידע האישי המוחזק בידיהם (ראו כאן בסוף הפרק); להגביל בחקיקה את פרקטיקות המעקב ולהקפיד על שקיפות ונראות שלהן; להרחיב את סמכויות המפקח על המידע (The Information Commissioner) ולהעלות את הקנסות שהוא רשאי להטיל על עבריינים ורשלנים. לגבי כל תוכנית חדשה, שמערבת שימוש באמצעי מעקב ובמידע אישי, ממליצה הוועדה להעריך מבעוד מועד את השלכות שיהיו לה על הפרטיות (Privacy Impact Assessment) ועל אמון הציבור במדינה.
הוועדה מגנה את מה שמתואר על ידה כהתגנבות בלתי פוסקת אחר כל פיסת מידע אישית ומצביעה על שוויון נפש הולך וגובר ביחס לשימוש באמצעי מעקב פולשניים. פרטיות היא תנאי מקדים לחירות האדם והכרסום בה מסכן את המסורת הדמוקרטיה, שהתפתחה בבריטניה במשך מאות שנים.
אצלנו מרבית המחוקקים, מכל קצות הקשת הפוליטית, נוטים בדרך כלל לקפוץ על כל אמצעי מעקב חדש. עכשיו יוכלו האחים הגדולים במשרדי הממשלה, והרחרחנים תאבי הבצע מהשוק הפרטי, גם להיתלות באילנות הבריטיים. התופעות שעליהם מדברים הלורדים הבריטים – גידול זוחל אך מתמיד שחל באמצעי המעקב ובניצול מידע אישי, ה"התרגלות" לחברת המעקב, והסכנה שהיא מציבה לדמוקרטיה ולחירות הפרט – כל זה נמצא גם כאן. לא יודע מה יהיה עם הבריטים והאומנם הם עומדים לאבד את המסורת הדמוקרטית עתיקת היומין שלהם. אבל אצלנו – מסורת? דמוקרטית? לא, אין לנו אפילו את "כרית הביטחון" הזו כדי לאבד אותה.
see also: A Surveillance Society? (pdf) , House of Commons, Home Affairs committee (June 2008). MPs outline surveillance fears – BBC 8.6.08; Warnings of 'Big Brother state' MSN Video.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה