I've Nothing to hide? - think again

לכל מי שחושב שפרטיות זה עניין מיותר, ושחברת המעקב אינה מאיימת עליו משום ש"אין לי מה להסתיר" - חומר למחשבה מ-street view של google *.

עיבוד לרשימה, שהופיעה ב-ynet 6.1.09.

.

להמשך…

ארז רונן ב-ynet 31.12.08: "לא נעים ליפול קורבן למצלמות נסתרות, במיוחד כשהתוצאות המביכות מתפרסמות לעיני כל בשירות האינטרנט הפופולרי של גוגל, Street View - אך זה בדיוק מה שקרה לאישה במדריד, שתועדה בעת הטלת מימיה מאחורי אוטו חונה ברחובות מדריד. השירות Google Steet View מאפשר לגולשים לסייר באופן וירטואלי ברחובות של ערים שונות בעולם… זו לא הפעם הראשונה שמצבים אינטימיים נחשפים בשירות… התמונה הועלתה לרשת, והפכה במהרה לבדיחה …".

.

כדאי גם לעיין קצת בתגובות. ערן כתב: "מי שמשתין באמצע הרחוב שלא יבכה שאין פרטיות", וגלעד חושב ש"האשה הזאת אקסביציוניסטית - חשפה את עצמה. זה לא שמישהו חדר לפרטיות שלה". למה יש לי רושם שגם לחוכמולוגים האלה יצא פעם להשתין במרחב פתוח? או לעשות את מה שעושה האדון בתמונה שמשמאל. מעניין גם לדעת אם הגברבר, שהתלהב מהספרדיות ה"כוסיות!" כלשונו, היה אומר "איזה ישבן, איזה יופי" לו אחותו הייתה זוכה לפרסום כזה. וכנ"ל גם "ינשוף גבעול", שנכנס ל"אקסטזה" ולמצב "חושני". זה לא שהם היו מתים אם תמונה כזו שלהם, היתה מתפרסמת ברשת. אבל נדמה לי שלכולנו מגיע בעולם הזה קצת יותר מ"לא למות".

.

ואם נדמה למישהו שאמצעי מעקב נעצרים רק ב"מרחב הציבורי" - מסתבר שהמצלמות נכנסות לפעמים גם אל תוך הבית (NY Times 31.5.07). נכון, הדוגמאות האלו אינן מלמדות נזק חמור במיוחד, אבל לעיתים ההשלכות של מעקב ותיעוד בלתי פוסקים הן קשות הרבה יותר. כפי שכותב Stan Schroeder: המשפט "אני יודע היכן אתה גר" מקבל פתאום משמעות חדשה ומצמררת.

.

כמו שכתבתי כאן לפני כשבועיים: כשאני יוצא למרחב הציבורי "תמיד קיים סיכוי שהדברים יעברו הלאה ויגיעו אל מי שאיני רוצה שיגיעו. אבל הסיכוי הזה הוא קטן ובדרך כלל הוא גם אינו מתממש" - הערכות של הסתברות ושל סבירות מהוות חלק לגיטימי ממערך השיקולים שאנו שוקלים כאשר אנו משתדלים לשמור על פרטיותנו. "אבל אם הכל מצולם, מוקלט ומתועד ועוד נגיש ברשת האינטרנט ללא הגבלה ופיקוח – אין פה עניין של הסתברות, יש ודאות והלכה הפרטיות". וכמו שכותב Schroeder:

The problem is not the principle. The principle that people can go out in the public and take photos is ok. The problem is volume. It’s simple: a perfectly good thing can become bad when there’s too much of it. Google… is not taking a picture: they’re taking all of them. (mashable.com, 3.6.07 ).

.

אבל לפני שדנים על המצלמות של גוגל או על אמצעי מעקב חדשים אחרים, כדאי שלפחות נסכים על משהו בסיסי שאפשר ללמוד מהסיפור הזה: מסתבר שגם אנשים "נורמטיביים" ושומרי חוק עושים או אומרים כל מיני דברים, שאותם היו מעדיפים לשמור לעצמם או נקלעים למצבים אינטימיים ומביכים שלא היו רוצים לחשוף בפני זולתם.

.

אולי מה שקרה לאשה ממדריך יביא למחשבה שנייה אצל כל מי שעדיין חושב, ש"אין לי מה להסתיר" ולכן גם אין סיבה לחשוש ממצלמות מעקב, מציתותים של המשטרה, או ממאגר ביומטרי רגיש במשרד הפנים. ייתכן שלעיתים נגיע למסקנה, שהפגיעה בפרטיות היא הכרח שתועלת רבה בצידו. אבל בכל מקרה ומקרה ראוי שההחלטה תהיה בידינו, ושנוכל גם לשקול את המחיר. מעקב מתמיד ואגירה בלתי פוסקת של מידע גורמים לנזק ופוגעים בכבוד האדם. נכון, לא תמיד מתים מזה (לפעמים דווקא כן), אבל לא באנו לכאן רק לא למות - כבני אדם אנו ראויים ליותר מכך.

* * * * * * * * * * * * * * * ** * * * * * * * * * * * *

כדאי לקרוא גם:

Daniel Solove, "I've Got Nothing To Hide" and other Misunderstandings of Privacy"

John W. Dean, "Why, Even If You Have Nothing To Hide, Government Surveillance Threatens Your Freedom:The Case Against Expanding Foreign Intelligence Surveillance Act Powers" Oct. 2007

Google wins Street View privacy suit - privacylawyer 18.2.09

Google wins Street View privacy suit - cent 18.2.09