אבי בר-אלי ב-themarker: "בקרוב - כרטוס חכם ברכבת ישראל: אמן זכתה במכרז בהיקף 110 מיליון שקל"
."קבוצת אמנת מערכות (ר"ת ארגון מדעי ניהול יועצים) זכתה במכרז הבינלאומי שפרסמה רכבת ישראל לרכישה ותחזוקה של מערכת כרטוס חכם בהיקף של כ-110 מיליון שקל. מערכת הכרטוס החכם מבוססת על טכנולוגיית כרטיס ללא מגע, המאפשר זיהוי ופרסונליזציה של הנוסע, בקרה וניהול זכאויות, מכירה מהירה בתחנות ומחוצה להן, בקרת כניסה ויציאה לתחנות באופן מהיר ויעיל - תוך חסכון במשאבי מקום, תחזוקה וזמן..לדברי מנכ"ל רכבת ישראל, האלוף במיל' יצחק (חקי) הראל: "יצירת רשת מקיפה ונגישה לנוסעים תהווה פתרון לרבבות נוסעים מדי יום, שישאירו את כלי הרכב הפרטי בבית, ויבחרו בתחבורה ציבורית אשר תפעל בסטנדרטים
בינלאומיים. (ההדגשות שלי- א"פ)"
האם ניתן לקוות ש"הסטנדרטים הבינלאומיים" שעליהם מדבר מנכ"ל הרכבת, כוללים גם סטנדרטים בינלאומיים של הגנה על פרטיות המידע? "זיהוי ופרסנוליזציה של הנוסע" אומר גם, שהרכבת עלולה להחזיק ולאגור מידע על התנועות המדוייקות של כל הנוסעות והנוסעים.
.
באוגוסט 2007 הודיע משרד התחבורה הוא מתכוון להנפיק "כרטיס חכם" בתחבורה הציבורית (ynet 20.8.07) ובעקבות זאת פנתה האגודה לזכויות האזרח והתריעה על החשש לפגיעה בפרטיות הנוסעים (ynet 7.2.08). קיבלנו תשובה מרגיעה, אבל לא מרגיעה מספיק, במיוחד על סמך אינדיקציות שאנו ממשיכים לקבל מפניות הציבור. למה צריכים בכלל לפנות ולחקור את הנושא הזה - אי אפשר שכל העסק יהיה שקוף?
.
פרוייקט מסוג זה צריך להיבנות עם מכוונות מיוחדת לשמירה על הפרטיות. לפני שמתחילים לבצע אותו דרוש תהליך של בחינת ההשלכות שיהיו לו על הפרטיות (Privacy Impact Assessment - PIA) (ראו למשל דף הסבר בנושא של המפקח על המידע בבריטניה או דף של המפקח באונטריו, קנדה) - שיתוף של הציבור בתהליך ובתוצאותיו. שקיפות במקרה זה מבטיחה שקיפות.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה