בספרו החדש ממשיך לסיג לפתח את הטיעון נגד הדיקטטורה של ברוני זכויות היוצרים.
מאמר המערכת של ה-The Guardian מוקדש היום ללורנס לסיג. לסיג, פרופסור למשפטים בסטנפורד, ש
מבקר ופועל נגד ההגנה ההולכת ומתרחבת של זכויות היוצרים, שנוגסת במרחב הציבורי ובנכסים התרבותיים של הכלל. חלק גדול מיצירות התרבות הן בעצמן פיתוח ועיבוד של יצירות קודמות, וההגנה הנוקשה עליהן, מפקיעה הציבור חומר גלם חשוב שמהווה (או לפחות צריך להוות) בסיס ליצירות חדשות (וולט דיסני, למשל, יצרו סרטים מצויירים המתבססים על אגדות האחים גרים, אבל בניגוד לאחרונים, הם נהנים מזכויות יוצרים לתקופה הולכת וגדלה).
המחשב ורשת האינטרנט העצימו את הקונפליקט בין המונופולים של זכויות היוצרים לבין הציבור, משום שהם נתנו בידי ההמון כלים חשובים לביטוי וליצירה, ובכלל זה יצירה המשתמשת בנכסי תרבות קיימים. התפתחות זו הביאה לתגובת נגד של תאגידי זכויות היוצרים, שמנצלים את עוצמתם הפוליטית כדי להגן על מה שהם רואים כקניינם הבלעדי באמצעות חוקים (לסיג משווה את המתקפה המשפטית על מימוש האפשרויות היצירתיות שפתחה רשת האינטרנט, לטענה שהעלו בזמנו בעלי מקרקעין נגד ה"שימוש" שעשו מטוסים במרחב הרום של אדמתם). או כפי שמתאר זאת לסיג: "יצירתיות וחדשנות נבנות תמיד על העבר; העבר תמיד מנסה לשלוט ביצירתיות המבוססת עליו; חברה חופשית מגבילה את העבר למען העתיד; אבל החברה שלנו נעשות פחות ופחות חופשית" (ראו במצגת מומלצת ביותר).
את הרעיונות ששטח בספרו Free Culture, הוא ממשיך לפתח ולעדכן בספרו החדש Remix. לסיג מאוכזב מהכישלון לעצור את הצלחותיהם המשפטיות של תאגידי זכויות היוצרים, שהופכות את היצירתיות לפלילית. יצירה המבוססת על שינוי של נכסי תרבות ישנים היתה מאז ומתמיד טבעית ונורמטיבית עד שהכלכלה והקפיטליזם השתלטו גם על התרבות, והפכו את היצירה לעוד מוצר. אלא שהילדים של היום, שהאינטרנט והמחשב הם לחם חוקם, אינם מכירים את כל המגבלות החוקיות, שהטילו על התרבות תאגידים ופוליטיקאים מסואבים, והם עושים את מה שנראה להם, ובצדק, כה טבעי וברור - רה-מיקס. לסיג, מאמין שהילדים ינצחו היכן שנכשלו המשפטנים ויותירו את המשפט מבוייש. למי שיש 20 דקות, כדאי לצפות בהרצאה, שנותנת על קצה המזלג את הרעיון המרכזי של הספר (הלינק הוא מ-TED ואפשר גם כאן באדיבות ה-YOUTUBE).
בינתיים, בזכות ה-youtube אני נהנה מהרמיקסים של עופר ניסים.
קריאה נוספת (חומרים קצת ישנים בעברית):
אורי פסובסקי, הורגים לנו את האינטרנט - הארץ 24.12.2001
גל מור, למי שייך מיקי מאוס? - ynet 8.10.2002
יובל דרור, קו ההגנה האחרון של האינטרנט - הארץ 6.5.2003
קובי אופק, מונופול זה לא משחק ילדים - הארץ 3.6.2003
גל מור, חדש בישראל: זכויות יוצרים גמישות יותר - ynet 14.6.2004
גל מור, ראש החזית הדיגיטלית - ynet 10.6.2005
גדולי האומה הדיגיטלית - וואלה 19.6.2007
עודד ירון, אני מעתיק משמע אני קיים - הארץ 30.1.2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה