יום שישי, 31 באוקטובר 2008

פיצוי על פרסום תמונה של יצאנית

ערוץ 10 יפצה יצאנית שפניה נחשפו בכתבה למרות שלא התנגדה לצילום

ידיעה מגלובס מאתמול. על פי הידיעה, השופט קבע ש"כי כל מכריה של התובעת, לרבות אלה שהיכרותם איתה רופפת, יכלו לזהותה בנקל כמי שעוסקת בזנות. התובעת 'כיכבה' בכתבה, כשהיא מצולמת באופן המאפשר את זיהויה". הוא דחה את טענת הערוץ, ולפיה התובעת לא מחתה על הצילום בניגוד לחברותיה שעמדו לידה, ומכאן שהסכימה לפרסום. גם הלקוח לא מחה על הצילום, ולמרות זאת טרחו בערוץ לטשטש את לוחית הזיהוי של מכוניתו על מנת שלא ניתן יהיה לזהות אותו. "נראה, אפוא, כי הנתבעת הקפידה על אי-חשיפתו של הלקוח יותר ממה שהקפידה על אי-חשיפתה של התובעת. כלומר, נראה כי יש ממש בתחושתה הקשה של התובעת כי לפגיעה בה התלווה גם נופך של זלזול מפלה". כדי להסיק שהיא הסכימה לצילום לפי התנהגותה, קבע השופט,"נדרשת התנהגות פוזיטיבית רלוונטית, שבנסיבות העניין מבטאת הסכמה" - מה שלא היה כאן. הוא הוסיף כי החובה להסוות את זהותה היא "חובה חוקית, אתית ומוסרית" שהערוץ הפר (ת"א (ת-א) 50267/05, שופט פרינדלנד).


במקרה הזה נבחו העובדות לפי חוק איסור לשון הרע, ולא לפי חוק הגנת הפרטיות, בשונה ממה שנעשה, למשל, במקרה של פרסום תמונתו של אדם במצעד הגאווה, או במקרה של עובדת מכון כושר, שצולמה בשעת אימון בלבוש מינימלי לצורך מודעת פרסומת של המכון. אבל קשה שלא להבחין בין הדמיון שבין המקרים, ובשאלות שעולות עקב כך. בכל המקרים הללו צולמו התובעים במרחב ציבורי, ופרסום תמונתם הסב להם עוגמת נפש. לרשות התובעות והתובע באותם מקרים עמדו שתי עילות תביעה, זו של פגיעה בפרטיות וזו של לשון הרע (ובכך אני מתאר מצב משפטי קיים. אני מסתייג לחלוטין מהטענה, כי זיהויו של אדם כהומו מהווה לשון הרע). יתר על כן, אחד המצבים שמוגדרים בחוק הגנת הפרטיות כפגיעה בפרטיות הוא "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו".

העקרון הבסיסי המשותף להחלטות במקרים השונים הוא שעצם העובדה שאדם יוצא מביתו אינה אומרת שניתן לפרסם את תמונתו יהיו אשר יהיו מצבו ויתר נסיבות העניין. ישנן נסיבות שבהן פרסום התמונה עלול לפגוע פגיעה בלתי מוצדקת, וראוי להימנע ממנו. אבל כדי להגיע למסקנה שאכן מדובר ב"פגיעה לא מוצדקת" ש"ראוי להימנע ממנה" צריכים להתקיים תנאים שונים, שהגדרתם היא משימה לא פשוטה, ופעמים רבות תלוייה בתפיסות וערכים סובייקטיביים. לא שבגלל עובדה זו צריכים להימנע מהתמודדות עם האתגר ומהניסיון ליצור רשימת קריטריונים אחידים ומוסכמים מבחינה חברתית. ולעיתים בהחלט ראוי להימנע מפרסום תמונתו של אדם גם כשהוא נמצא ברשות הרבים. אבל כשעושים זאת צריכים גם להיזהר מהטלת נטלים כבדים מדי על מפרסמים ועל חופש הביטוי והעיתונות (ראו הערה 6 שלי כאן).

אני מקווה לחזור ולהפוך בסוגיה זו בהקדם, ומקווה עוד יותר שכותבים באקדמיה ינסו להתמודד איתה. בינתיים, למי שרוצה להרים את הכפפה - כמה פסקי דין שראיתי בעניין זה.

רע"א 6902/06 צדיק נ' הארץ (2008, ש' רבלין) - פרסום תצלום של אדם חרדי על רקע כרזה עם בחורה חשופה. ההליכים הקודמים: ע"א (ת"א) 1974/04 הארץ נ' צדיק (2006, ש' פוגלמן, רונן, שילה); ת"א (ת"א) 199509/02 צדיק נ' הארץ (2004, ש' שבח).
ת"א (ים) 6023/07 ש' נ' ידיעות אחרונות (2008, ש' דראל) - פרסום תמונה של הומו במצעד הגאוה.
ת"א (פת) 1591/07 יעקובסון נ' אביגד (2008, ש' שטרנליכט) - פרסומת עם תמונת מאמנת במכון כושר.
ת"א (מחוזי י-ם) 1408/99 מוטי לוי נ' חברת החדשות (2001, ש' נאור) - פרסום תצלום אדם שרוע ברישול במשרדו. ת"א (ת"א) 66235/06 חולי נעמה נ' הוצאת מודיעין (2008, ש' אביגיל כהן) - פרסום תמונת התובעת כרקע לכתבה בעניין השמנה.
ת"א (טבריה) 1659/06 מגורי נ' לוי (2008, ש' ניסים שי) - פרסום תמונות מחתונה בכתבה מלעיגה.
ת"א (ת-א) 23202/03 קרייף נ' קרן תעשיות רהיטים בע"מ (ש' שבח, 2004) - פרסומת עם תמונה של עובד לשעבר.
ת"ק (חיפה) 2967/07 גולדברג נ' שהין (2008, ש' בסול) - פרסום תמונה של דוגמנית.
ת"א (ק"ג) 1068/06 משולם נ' מימד (2008, ש' באומגרט) - שימוש בתצלום מחתונה בכרטיס ביקור של הצלם.
בש"א 7499/04 יגאל עמיר נ' ערוץ 10 (2004, ש' כרמל) - שידור תמונות מתוך תא הכלא ובלבוש מינימלי.

ופרשה עסיסית מבריטניה (למרות ששם זה היה ב"רשות הפרט"):

אין תגובות:

אל תשתתפו בניסוי - אמרו לא למאגר הביומטרי

CC By Daehyun Park