האח הגדול - תוכנית הריאליטי מכרסמת במטאפורה

תוכנית הריאליטי דוחקת את האח הגדול האמיתי מתוצאות מנועי החיפוש ומכרסמת במטאפורה

כמי שעוסק באופן שוטף בענייני פרטיות ומידע, ולצורך כך משוטט לא מעט ברשת האינטרנט, אני מוטרד בשבועות האחרונים מהשתלטותה של תוכנית הריאליטי "האח הגדול" על תוצאות מנועי החיפוש.

מסתבר שאני לא היחיד שמוטרד. שוקי גלילי כותב, ש"אורוול לא חי בתקופה כה צינית כמו זו שלנו, שבה כשאתה מחפש בגוגל האח הגדול אתה מוצא ש-9 מתוך 10 התוצאות הראשונות קשורות לתוכנית ריאליטי באותו שם". ועידו קינן מעלה את השאלה, שגם אני גילגלתי ביני לביני, שמא העיסוק האובססיבי בתוכנית הריאליטי יכהה את עוקצה של המטאפורה, דווקא בתקופה שבה היא הופכת בצעדי ענק לממשות.

אגב, מטאפורות ו"האח הגדול" אני ממליץ על מאמרו של ד"ר אברהם טננבוים - על המטאפורות בדיני המחשבים והאינטרנט, (שערי משפט ד(ד) 359). טננבוים מצביע על "חשיבותה ותפקידה של המטאפורה בדרך שבה אנו חושבים ומארגנים את חיינו. במיוחד יש לכך ערך כשמבקשים אנו לבחון תופעה חדשה, כגון דיני המחשבים והאינטרנט." ומראה "כיצד מטאפורה בלתי מוצלחת עלולה לגרור בעקבותיה החלטות משפטיות שגויות ונזקים כבדים לציבור." על מנת "למזער את נזקי המטאפורות הלקויות" הוא ממליץ לנו בראש ובראשונה, להימנע מהן ככל האפשר, ולמצער לזכור שהמטאפורות "צריכות להסביר את המדיניות, התפישה והערכים שמאחוריהן, ולא להיפך.

תוך כדי דיון מפנה טננבוים לדניאל סולוב, שיוצא נגד המטאפורה של "האח הגדול" ומבקש להמיר אותה בזו של קפקא (ראו מראי מקומות למטה). לטענתו של סולוב, כפי שמתאר אותה טננבוים: "מאגרי המידע הממוחשבים הקיימים כיום מתאימים למודל של קפקא ולא למודל של אורוול. נגד כל אחד מאיתנו מצטברים מאגרי מידע אימתניים במקומות מבוזרים שאין אנו יודעים עליהם. מידע זה נאגר באופן אוטומטי ובלא שיש לנו שליטה ובקרה על כמותו, היקפו ודיוקו. התחושה היא של פגיעות וחוסר אונים שנגדה יש להיאבק."

D. J. Solove “Privacy and Power: Computer Databases and Metaphors for Information Privacy” Vol. 53 Stanford Law Review (2001) p. 1393-1462;
D. J. Solove “The Digital Person: Technology and Privacy in the Information Age” New York University Press, (2004) ch. 3: Kafka and Orwell (THE DIGITAL PERSON WEBSITE >>)

איני בטוח שאני שותף מלא למסקנה זו של סולוב, שדומה שגם טננבוים נוטה אליה. אבל המאמר גרם לי לשים דגש גדול יותר על שקיפות של מאגרי מידע ופיקוח עליהם. זאת, כמובן, מעבר להמלצה המרכזית של טננבוים: בפעילות לקידום הזכות לפרטיות, ולמעשה בכל תחום, מותר לעשות שימוש ריטורי במטאפורות, אבל אסור להשתעבד להן.