הנה חוק טבע שיש להביא בחשבון כל אימת שמבקשים להקים מאגר מידע חדש: מאגר הוא פוטנציאל של סכנה. ככל שהמידע שבו רגיש יותר, כך רבים יותר רוצים לשים עליו את ידם, וניסיון החיים מלמד, שחלק מהם גם מצליחים.
החודשים האחרונים לא הטיבו עם ממשלת בריטניה (גם) בהיבט של הגנה על הפרטיות. שוב ושוב מקבל הציבור דיווחים על דליפות מידע רגיש ממאגרים, שאמורים להיות שמורים ומאובטחים. השערורייה האחרונה היא היעלמותו של כונן מחשב ובו פרטים אישיים של כחמשת אלפים סוהרים. לדליפה הזו יש אספקטים ביטחוניים, משום שסוהרים עלולים להיות יעד לפעולות נקם. בידיעה שהתפרסמה היום ב"הארץ" יש פירוט של אירועים נוספים בהקשר זה.
מי שאחראי לדליפת המידע היא חברה פרטית שמבצעת במיקור חוץ שירותי אחסון ועיבוד מידע דיגיטלי. מה שמביך לא פחות הוא שהחברה שאחראית לדליפה הנוכחית, היא זו שנשכרה על ידי הממשלה לבצע את פרויקט תעודת הזהות הביומטרית.
במדינת ישראל החליטו לא רק על תעודת זהות ביומטרית, אלא על הקמתו של מאגר מידע עם נתונים ביומטריים של כל תושבי ישראל. האומנם מצב אבטחת המידע במדינת ישראל יכול להבטיח לנו, שאצלנו זה לא יקרה?
התשובה שלי לשאלה כבר התפרסמה: מידע אישי רב דולף ממאגרי המידע של המדינה. משרד הפנים, שמבטיח לשמור על המאגר הביומטרי החדש, הוא שאחראי לכך שמרשם האוכלוסין מתגלגל ברשת האינטרנט זמין לכל דורש. וגם מאגר המידע ה"מאובטח" של הרשות לאיסור הלבנת הון דלף לאחרונה. העובדה שמאגרי מידע דולפים אינה יכולה לשמש מחסום בפני הקמתו של כל מאגר, אבל היא בהחלט חייבת שיקול חשוב לפני שמחליטים על פגיעה נוספת בפרטיות.
ידיעות נוספות על דליפות המידע בבריטניה ראו:
Prisoner data blunder firm PA Consulting loses multi-million Government contract
Military data found on nightclub floor
Fresh fears over child benefit as more records go missing
Military data found on nightclub floor
Fresh fears over child benefit as more records go missing
וראו גם מאמר מאתמול ב-Guardian:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה